פגישה חורפית.

אני אוהבת לשבת איתך על הספסל בחורף
ולדחוף את הראש בין הרגליים
כי אני לא ממש יודעת לענות לך
כשאתה שואל אותי מה מטרת הפגישה הזו

וזה משעשע אותי לראות אותך מובך
אני אוהבת לראות אותך מחייך
ולגרום לך לצחוק
ולהשפיל מבט כשאתה מדבר

אבל משהו קצת דפוק בחורף, אתה יודע
משהו קצת דפוק בך
כשאתה אומר לי דברים
שאני עושה להם אובר-אנלייז אח"כ שנתיים
ואז אומר לי שאתה לא
ואני לא
ולא נהיה לעולם
ביחד

מצחיק אותי לשבת איתך בפיצרייה
ולפלרטט עם המוכר
ושאתה בין ביס לביס
תספר לי שאתה מכיר אותו
ואני ירגיש באמת באמת טיפשה לרגע

עצוב לי לבהות בעיינים הירוקות שלך
ולפחד לגעת בך גם בקצה האצבע
ולהרביץ לך בכל הכח כשאתה אומר משהו מעליב
ואתה עדיין תגיד לי שזה מגע מזוייף
למרות שהתכוונתי לזה באמת

כואב לי לרצות להגיד לך דברים
ולעצור את עצמי באמצע
ושאתה לא דוחף אותי
לסיים את המשפט
גם אם אתה גוסס מסקרנות

מעצבן אותי שאתה חושב
שהתלבשתי יפה לכבודך היום
ושאתה בטוח שהשמש זורחת לך מהתחת
ושאני עדיין נואשת לשבת עוד יותר קרוב אלייך

אני אוהבת לשבת איתך על הספסל בחורף
ולדחוף את הראש בין הרגליים
כשאתה שואל אותי מה מטרת הפגישה הזו
ולענות בלב "כדי שאוכל לראות אותך שוב"