משולש אהבה – הקדמה

הקדמה – מוכנה לגמריי… או שאולי לא?
גמרתי לארוז. המזוודות בערמה מושלמת, והכל בעגלה.
"אמא! תקפיצי אותי לתחנה!". השנה גם אח שלי מתחייל ללמוד בהוגוורטס. אני כבר בשנה הרביעית.
אני מביטה במראה. השער שלי בצבע חום דבש והעיניים שלי בצבע טורקיז, כרגיל. לפעמים אחרי השינה העיניים שלי תופסות גוון ירוק או כחול, ולא מעורבבות.
השנה האחרונה בהוגוורטס הייתה סיוט…
השתלטה עליי מין רוח וכל חמש דקות העיניים שלי החלו לזרוח וקישקשתי כל מיני נבואות… זה היה קצת מאוד מפחיד!
חברים שלי שהקבוצה שלי, רינבקלו, וגם חברים מגריפינדור עזרו לי ובסוף הצלחתי לגרש אותם. הנבואות אמורות להתגשם השנה…
אז אני לגמרי מוכנה! הבאתי כל פריט שאצטרך לפי הנבואות. זו רשימה לא קטנה, אז לא אפרט. הכל ארוז בתיק לא קטן שאקח לכל מקום, בנוסף לתיק הספרים.
השנה עומדת להיות שנה קשה…
הגעתי לתחנת הרכבת. הנה אלן.
"היי, אלן!"

אלן גווטס.
רינבקלו.
חברה טובה של דפני לוי.
החברה של רוי טווונס.

"דף! מה שלומך?"
"הכל טוב! את?"
"אחלה"
"מה איתך ועם רוי?"
"אחלה! ביציאה הראשונה השנה להוגסמיט אנחנו הולכים לפונדק שלושת המטאטאים. אולי תבואי עם הארי?"
"הארי? על מה את מקשקשת, אמה?"
"נצא לדייט כפול!"
"אני והארי לא יחד, אם!"
"אבל הוא רוצה"
"מאיפה לך?"
"הוא מסתכל עליך מאז שהגעת. את יכולה אפילו לראות!"
הסתכלתי מעבר לכתפה של אמה, וראיתי את הארי פוטר מגריפינדור מסתכל עליי. הוא הסמיק והסיט את מבטו, מבולבל.
"את צודקת…" מלמלתי.
"את עם דראקו?"
"למה את שואלת?"
"גם הוא מסתכל עלייך…"
הבטתי מעבר כתפה שנייה. ממתי כל כך הרבה בנים אוהבים אותי?
אני אמורה להיות ה- חננה של הוגוורטס! טוב לא כמו הרמיוני…
"צודקת. אני הולכת רגע לדבר עם הר!"
אני מהר רצה לעבר הרמיוני.
"הר! בואי!" אני אומרת, מושכת אותה.
"דראקו מסתכל עליי!" אני אומרת.
"מה?"
אני מצביעה עם הסנטר לכיוונו של דראקו מאלפוי.
"וואלה" היא אומרת.
"וגם הארי"
"עדיף לך הארי" היא אומרת.
"ידעת על זה?"
"אולי…"
"הר!"
"טוב, נו. כן. עלית עליי. יופי?"
"הר, זה לא מצחיק!"
"זה כן"
"זה לא"
"זה כן"
"אין לי כח לריב איתך"
הרכבת הגיעה ועליתי.
השנה הזו עומדת להיות הרבה יותר מסעירה משחשבתי…

"אמממם הארי!" קראתי לעברו. הוא הסתובב אליי. "תראה… לא ממש הבנתי את השיקוי החדש… יש מצב שאתה עוזר לי?"
"ברור!" הוא אמר, ואז החליט כנראה שהוא נשמע מתלהב, ואמר "זאת אומרת כן. אין בעיה".
חייכתי. "תודה רבה. ממש תודה רבה!"
התקדמתי מהר לעבר הרמיוני, שברחה להכין שיעורים.
"הר. מה אמורים לעשות שלכודים במשולש אהבה?" שאלתי אותה, בטון מתלונן.
"למה את שואלת אותי? אני עסוקה מדיי בלהיות מרוכזת במה שחשוב"
"בחיים לא התאהבת?" שאלתי בהרמת גבה.
"ודאי שלא!" היא אמרה. "אני יודעת מה חשוב".
לפתע רון נכנס, והביט בהרמיוני במבט מתחנן.
"הרמיוני, את יכולה לעזור לי עם החיבור?"
"לא"
"בבקשה"
"לא"
"ממש בבקשה"
"לא"
הריב שיעשע אותי.
הארי נכנס ולחש לי באוזן, "כדאי שנלך לגמור עם השיקוי, לא?"
גיחכתי והלכתי בעקבותיו.
"אמממם תקשיבי דפני אני אממממם מאוד אה-" הוא אמר, נקטע בעזרת קולו הרועם והמעצבן של דראקו מאלפוי.
"הארי ודפני. כמה מלבב. הגריפינדורי והרינבקלואית. כמה חמוד" הקול שלו נשמע יותר מקנא מאשר מלגלג, אבל חוץ ממני איש לא הבחין בכך.
"עוף מפה, פוץ מעצבן שכמותך" סיננתי לעברו.
"מה אמרת?" שאל, כועס.
"אמרתי שתעוף מפה, חתיכת מעצבן!"
"אוקיי" אמר, ולפני שהלך הוסיף "את עוד תתחרטי על זה!"
משכתי בכתפי שהלך. נשענתי על הכסא.
"מה רצית להגיד?" שאלתי.
"הו, סתם… אולי ביציאה הקרובה להוגסמיט אממם, חשבתי ש… אהה… טוב שנשתה יחד בירצפת בפונדק שלושת המטאטאים" הוא גימגם לגמרי באומרו זאת.
חייכתי. מה כבר יכולתי לעשות?
"אחלה" אמרתי.
"באמת?" הוא נראה כאילו שהוא יתעלף מהתרגשות או משהו כזה…
"טוב אז.. מה השיקוי שהסתבכת איתו?" שאל.
"שיקוי צעקת על"
"או, זה שיקו באמת מסובך.."

"אולי נהפוך את זה לדייט כפול?" שאלתי את הארי בסיום השיעור.
הוא הביט בי מבולבל.
"שגם רון והרמיוני יבואו, בתור זוג. או שאלן ורוי" הסברתי.
"או. טוב אז הרמיוני ורון. אני חושב שעדיף, לא? כאילו אני לא ממש חבר של רוי וזה.."
"אחלה" עניתי.

"רון!" קראתי לעברו שנכנסתי עם הארי לבית גריפינדור. יש לי רשות מדמבלדור משנה שעברה.
"מה?" אמר, "את מוכנה לתת לי את החיבור?" תקווה נשמעה בקולו.
צחקתי. "לא" אמרתי, קוטעת את התלהבותו, "אבל אני והארי יוצאים ביציאה הקרובה להוגסמיט, וחשבנו שאתה והרמיוני גם תבואו. בתור זוג"
"אה" אמר, מאוכזב. "אם הרמיוני תסכים אז אין לי בעיה"
"אחלה"
הוא שאל אותה והיא הסכימה.
"אז נדבר" סיכמנו, אני, רון, הארי והרמיוני.
הרמיוני נראתה מרוצה מדיי מהסידור, אבל החלטתי להתעלם. "היא בטח מרוצה מזה שאני יוצאת עם הארי" אמרתי לעצמי בלב, "היא לא מאוהבת ברון או משהו".
זה היה לי מוזר שהרמיוני תתאהב. כאילו גברת לימודים? ממש לא מתאהבת!
"את לא צריכה אהבה" היא אמרה לי לפניי שנה, שהתלוננתי באוזנייה שבנים לא מתאהבים בי.

"היציאה הקרובה להוגסמיט תהיה בסוף השבוע" הודיעה פרופ' מקגונגל בארוחה, והייתי נרגשת. גם הרמיוני נראתה מאושרת עד מעל הגג.
"היא בטח מצפה כבר להודעה שאני והארי זוג רשמי" אמרתי, "היא לא מאוהבת" זה לא נראה לי הגיוני…