דמעות של קרח
דמעות של קרח
שוטפות את פניי
מנגבות את פניי
פניי האומללות
מאז שהוא הלך
הכל השתנה
אני לא אותו אדם
כבר לא שמחה
כבר לא חברותית ואהובה
אני מופנמת, עצובה
אדישה, רגישה
מאז שהוא נהרג
באותו פיצוץ
אחד מתוך רבים
שאת חיילי צה"ל
הורגים
את האמיצים
החזקים
למה זה קורה?
למה זה קרה?
האם הוא עשה דבר רע?
זה פשוט לא הוגן
ומה איתו?
שם למעלה
האם הוא חושב עליי?
על אהובתו?
הוא, לתמיד יישאר בן 19
אבל אני, מחוייבת לגדול
להמשיך בחיים
גשם דופק על החלון
סערה, החורף הנורא
דמעות קרות כקרח
תגובות (1)
שיר יפה.
אהבתי :)