THE NEW 22 פרק 1

זה היה יום גשום אני אוהבת את החורף אבל לצערי קמתי בדיכאון מהפחד להיראות מטומטמת ביום הראשון לאוניברסיטה, להירשם לאומנות הייתה בחירה טובה לדעתי כי זה המקצוע היחיד שמעניין אותי ולא כלכלה זה יותר מידי מספרים בשבילי שעושים לי דיסלקציה!.
מיהרתי להתארגן לצאת, האכלתי את החתול שלי לוציפר כי אחר כך לא יהיה לי זמן ואז הוא ינקום בי בכך שהוא ישרוט את כל הסלון שקניתי רק לפני שבוע, אולי זה לא היה רעיון טוב לקרוא לו לוציפר.
יצאתי ונעלתי במפתח אבל הוא עוד פעם נתקע לי בדלת, לא הולך לי עם דלתות…עד שהצלחתי לנעול את הדלת שמעתי טלפון מהבית אז נאלצתי לפתוח שוב את הדלת, לוציפר כמעט הפיל אוותי בדרך לטלפון רציתי לבעוט בו אבל זמזמתי לעצמי את המשפט תנו לחיות לחיות כדי שלא יתבצע רצח.
"הלו"
"זאת אמא"
"היי אמא..אני לא יכולה לדבר אני בדיוק יצאתי לאוניברסיטה והפרעת לי"
"אהה..רק רציתי עם אכלת משהו לפני שאת יוצאת שלא תמותי שמה בשיעור"
"אמא!! אני לא ימות, שיהיה לך יום קסום ביי!!"
אני לא מאמינה שפתחתי את הדלת עוד פעם בשבילה.
לקחתי את הקפה איתי ויצאתי ליום הראשון בטיפת מזל שהכל יעבור בשלום בלי שלוציפר ישרוט לי את הסלון.
נכנסתי למכונית הדלקתי את הרדיו הדבר היחיד שהיה זה מזרחית אז השתקתי את זה הכי מהר שיכולתי ושמתי דיסק של 30 שניות למאדים, זה ירגיע אותי אני קצת בלחץ מכל דבר חדש אני לא אוהבת שינוים.
הכביש היה בלי פקקים אז יכולתי לנסוע במהירות של 80 זה היה כיף שרוח נכנסת מהחלון, הרגשתי צעירה ב 5 שנים ואז נזכרתי במאיה חברה שלי שנרשמה גם לאוניברסיטה, אני חושבת שהיא אמרה לי שהיא נרשמת לרפואה או לכימיה יש לי זיכרון של דג לפעמים.
הגעתי לאוניברסיטה והתקשרתי למאיה "מאיה איפה את"
"בדרך"
"בדרך לאן?"
"בדרך לאוניברסיטה טיפשה"
"טוב תבואי מהר אני לא רוצה להיכנס לבד"
"אממ…זאת תהיה בעיה כי פגשתי כאן בדרך מישהו חמוד אז אני אתעכב"
"את צוחקת עלי?…ככה נוטשים חברה בצרה?…הוא חתיך לפחות?"
"כןןןןן, על היום הראשון מצאתי מישהו חתיך, עדן אני לא נוטשת אותך אני רק מתעכבת"
"תתקשרי לנועה היא בטח כבר הגיעה היא אף פעם לא מאחרת"
"נועה נרשמה??…מתי?"
"אתמול.. היא חפרה לי על איזה מקצוע ללכת, ברגע האחרון היא נרשמה"
"טוב ביי אני מתקשרת אליה..נוטשת אחת".
נאלצתי להיכנס לבד ובדרך התקשרתי לנועה "נועעהה למה לא אמרת לי שנרשמת"
"עדןן לא הספקתי לנשום באותו היום מלחץ, סליחה שלא אמרתי לך"
"למה החלטת להירשם?"
"לספרות"
"זה נראה לי אחלה מקצוע, איפה את?"
מאחוריך.. בקפטריה"
ראיתי את נועה אוכלת מרחוק
"האוכל כאן טעים?"
"כן..עד עכשיו"
"נועה אני הולכת לשירותים עוד מעט חוזרת"
"תהני"
צעקתי תודה מרחוק, האוניברסיטה הזאת ממש גדולה יקח לי זמן להתרגל למקום הזה וגם יקח לי זמן למצוא את השירותים, עליתי במעלית לקומה השנייה במעלית נתקעתי עם פרחה ומורה ממורמר, אני מקווה שאני לא ילמד איתו הוא ימרר שלי את החיים יותר ממה שהם!.
סוף סוף יצאתי מהמעלית חיפשתי את השירותים ואז ראיתי בסוף המסדרון דלת שחורה ולא קשורה למקום..התקרבתי אליה מסקרנות,הרגשתי מישהו הולך מאחורי…