The Grim Reaper

לכל מקום שהוא הולך… מסתוריות אופפת אותו. במסדרונות בית הספר, הוא לגמרי לבד. מעולם לא ראיתי מישהו מדבר איתו. אפילו לא המורים. כאילו שהם לא רואים אותו. אולי הם באמת לא? אולי רק אני רואה אותו? ואולי אני מעולם לא אדע.. הילה של דיכאון זוהרת, נובעת ממנו. שערו מסתיר במעט את פניו הכאובים, את גבו הכפוף בצער. כשאני מתקרבת אליו, אני שומעת צרחות, יללות אימה. כאילו שבתוך ליבו מתחולל רצח עם… ילדים בוכים, צעקות, וניחוח של בשר נירקב… אני מנסה להתעלם ממנו, אבל הוא מופיע בתודעתי כל יום מחדש. בכל מקום. יום אחד העזתי וניגשתי אליו. "מי אתה?" שאלתי בחשש. בין רגע, הוא הוציא ממעילו השחור חרמש גדול, הניף אותו, וכרת את ראשי. מיד לאחר מכן, הוא התפורר לעצמות, שנעלמו ופיזרו אבק ועפר.