התערבות-פרק 17 המבחן השלישי נגמר
"תתחילו!" קרא ארס.
רוולי שלף את קנה הבמבוק ונשף לתוכו וכיוון
אל אלפר.אלפר התחמק,ושלף את החרב.
הוא זינק אל רוולי וחתך את קנה הבמבוק.
קייסי שלפה את הפטיש ורצה אל אלפר.
אלפר הניף אחורה את החרב והחרב והגרזן התנגשו זה בזה.
"ועכשיו,תמותו" לחש רוולי ושלף קנה במבוק נוסף ונשף לתוכו.
חץ זעיר פגע בגבו של אלפר,עבר דרכו,ופגע בקייסי.
הוא נשף עוד שני חצים,והם גם עברו דרך גבו של אפלר ופגעו בקייסי.
שניהם קרסו על הקצפה ומתו.
הלבר שרק ונשען על הקיר."אתה לא ממש אוהב להילחם,אהה?" צחק רוולי.
"נהה,לא היה לי כח להרוג אותם!" צחק הלבר.
"אז תרשה לי להרוג אותך" לחש רוולי ונשף את החץ לעברו.
החץ פגע בקיר,והלבר עמד מממש מול רוולי כשמאחוריו עננים קלים של חול.
"אתה מהיר" נבהל רוולי,ונפל אחורה כשסכין נעוץ בליבו.
"המנצח,הוא הלבר" התרשם ארס,והלבר עלה למקומו.
"ועכשיו לקרב הבא:נדב,רייג'ל,מיסאקי וספייר!" קרא ארס.
אני ורייג'ל ירדנו למטה,וספייר עצרה אותנו ליד הכניסה לזירה.
"אני מציעה שנשתף פעולה" היא לחשה.
"נגד מיסאקי?" שאל רייג'ל ובחן אותה בחשדנות."כן.אני חושבת שזה יהיה רעיון טוב אם נעמוד מולה ביחד" היא לחשה לנו,ומיסאקי כבר עמדה במרכז הזירה.
"זה לא יעזור לכם" אמר ג'ונג שנשען על קיר המעבר.
"מה אתה רוצה?" סיננה ספייר בקשיחות."אני אומר לכם-אל תלכו לשם.אתם תמותו לא משנה כמה תנסו" הוא אמר.
"אז פשוט לוותר? ארס יהרוג אותנו!" קרא רייג'ל."וגם לא נראה לי שיש לנו אפשרות לברוח" אמרתי.
"תעשו מה שאתם רוצים.אני מזהיר אתכם-אין לכם סיכוי לעמוד מול מיסאקי.אתם לא יכולים לנצח לא משנה מה" הוא אמר וחזר לקהל.
ספייר התקדמה לעבר הזירה.
"אז מה נעשה?" לחש רייג'ל.
עמדתי שם,והשפלתי את ראשי למטה.כיווצתי את ידי לאגרופים ונלחצתי.ידעתי שאין שום סיכוי שננצח את מיסאקי-ידעתי.אבל מה כבר יכולתי לעשות? הגעתי עד לכאן-ואין דרך חזרה.
הרמתי את ראשי,והתחלתי לצעוד לעבר הזירה,ורייג'ל אחריי.
כשהגענו לזירה,שמתי לב שהשמש שוקעת.היום עבר במהירות.
מיסאקי עמדה במרכז הזירה,מחייכת חיוך רחב.
"בסדר.אז כשארס יכריז,נרוץ עליה כולנו" לחשתי.רייג'ל וספייר הנהנו.
"ועכשיו" קרא ארס,והתכוננו לרוץ ולזנק עליה."תתחילו!" הוא קרא.
שלושתינו רצנו אליה במהירות,ושוב הייתה לי מעין הרגשה מוזרה.
הכל היה בשחור-לבן בוהק.הרגשתי שאני נופל באיטיות לקרקע.לצידי רייג'ל וספייר נפלו גם הם.ארס חייך חיוך רחב,וראיתי שכנפיים יוצאות ממנו.
אני התנגשתי באדמה,כך גם רייג'ל וספייר.
הרגשתי את פעימות הלב האחרונות והחלשות שלי.
"להתראות" היא לחשה בקול חלק ונעים.הרגשתי רוח קלה נושבת עליי,ועלים עפים ברקע,כמו שלשום בבוקר.פעימות הלב שלי הפסיקו,ולפני שעיני נעצמות,הצלחתי לשמוע את ארס צועק:"מיסאקי היא המנצחת!"
השמש שקעה,והיום נגמר.אני מת.
תגובות (15)
המשך עכשיו!
מיסאקייייייייייייייייייייי 3>
חחח
מה קרה עצלנית? עכשיו את שמחה שהרעים מנצחים? XD
ומאקס,
נו? מה תעשה עכשיו? (נ.ב- ידעתי שהם ימותו).
אז… איך זה לא הסוף? נדב ירדוף את מיסאקי בתור רוח רפאים עד סוף ימייה וזה מה שיהייה מתואר בסיפור?
נ.ב-
מאקס!!!
מה קורה?!
נו באמת, כמה עוד תרצח? לא שיש לי בעיה עם זה…
תמשיך!
מנטיקורים!
נטע,
הוא מסוגל לרצוח הרבה…
תאמיני לי…
או-קיי, אני מאמינה…
לפחות הוא ממשיך את הסיפור שלו, לא כמו מישהי מסוימת….
על מי את מדברת? 0.-
בואי נחשוב….
המ…
את מתכוונת אליי? 0.-
אבל הפסקתי רק סיפור אחד שלי! "ספרים מעופפים".
המשכתי אותו, אבל היו לאנשים מסוימים בעיות איתו אז החלטתי להפסיק אותו לתמיד ומחקתי את הפרק המשך.
יותר מזה לא הפסקתי כלום… 0-0
אבל הרגת את הגיבורה הראשית פעם אחת.
נכון… בסיפור "הימים האחרונים".
זה הסיפור היחידי בו הרגתי את הגיבורה הראשית.
לא עשיתי גרסה חדשה לסיפור כי זה היה חלק מהסיפור. זה לא היה כי רציתי להפסיק אותו.
חוץ מזה, לא היה עוד סיפור שהרגתי בו את הגיבורה הראשית ולא עשיתי גרסה שנייה לסיפור.
טוב, אני דוגלת בסוף טוב!
אני לא תמיד XD
הסוף אצלי בסיפור היה פתוח.
אין נקודת מבט- אין סיפור.
עכשיו בסיפור החדש שלי אני הולכת ל______ (דמייני את הספויילר).
לפחות זה ככה בתיכנון… מאקס עוד צריך לעזור לי קצת…
מאקס *מנסה* לעזור.
בערב היא עצלנית מידי,בבוקר היא מורידה משחקים….
שכחת משהו,
בצהריים אני בלימודים XD
וסליחה באמת שאני גיימרית שמורידה משחקים! T^T
ובערב אני עצלנית לפעמים… זה נכון…