קברך
מרגישה סוג של ריקנות
זקוקה לרגע של התפרקות
אולי התפרסות
לשים חצי מגופי על קברך
להתגעגע ומשהו לעצמי לבקש
אך אני יודעת שהדמעות יצאו
ואתחיל לחוש
שוב פעם את הפספוס
אתחיל להרגיש,
שאין לי מספיק
אני צריכה יותר
נמאס לי על חיי לוותר
אתחיל לנסות להשתנות
ולאבד את העשתונות
יום אחד אבוא לקברך לבד אמא ,
אני מבטיחה
אך רק כאשר אהיה מוכנה
ולא אזיל שום דמעה…
תגובות (9)
ואוו, הזדהות מטורפת!
גם לי אין אמא :(
"אם אני יודעת שאני יבכה אני לא אעלה לקבר שלה"
גם לי יש את ההרגשה הזאת, שאני לא רוצה לבכות בקבר שלה.
נחמד שיש מי שיזדהה איתי , בדרך כלל מביטים בי כאילו אני מוזרה אומרים כזה- למה לא עלית לקבר באזכרה? – כאילו אני לא מכבדת אותה, הם לא מבינים שפשוט נמאס לבכות על משהו שלא יחזור, ורק כאשר שאני יהיה מוכנה אני אעלה שוב…
שלחתי לך הודעה במייל, גם אני לא הייתי באזכרה שלה, הייתי קטנה מידי.
אני הייתי שלוש פעמים באזכרה שלה (מתוך 8), באחת בכיתי, בשנייה לא בכיתי ובשלישית נכנסתי לדקה ויצאתי לפניי שאני יתחיל לבכות , אך זה קשה לי , לבכות עושה לי רע, אני לא אוהבת את זה אני מרגישה כאילו זה התמסכנות… שלחתי לך הודעה במייל חזרה….!
כנראה לא קיבלתי את המייל (כי אולי שלחת למייל של האתר הזה)
תשלחי לפה: [email protected]
אני כול כך מצטערת! על שתיכן! עצוב לי שאין לכן אמא. אכפת לכן אם אדבר איתן גם במייל?
סבבה תצרי איתי קשר דרך הצור קשר באתר =]
אנונימית1470, קיבלת את המייל שלי ? , השם של האימייל שלי הוא [email protected]
לא לצערי לא קיבלתי אני אשלח לך הודעה (מצטערת שעונה רק אכשיו)