אל הלא נודע הבא…

ומתבודדות המחשבות
והציפורים רחוק עפות
ואנו כאן מביטים אל הלא נודע,

אותה תשוקה ישנה
אוכלת כל תחושה,
מאבדת מחולשתה
ומנצחת בגבורה,

ועצובות המחשבות
והידיים רועדות,
ואנו כאן ממשיכים אל הלא נודע,

אותה תקווה ישנה
גוברת על כל בושה
קוברת את הרע
ומתנפצת בלית ברירה

ושונות האכזבות
והנשמות בניהם כלואות
ואנו כאן, ממשיכים אל הלא נודע הבא

אותו פזמון עצוב,
עוצר כל לב כאוב
נשאר אותו עלוב
וחוזר אותו פזמון שוב ושוב ושוב