מקצה קצה *__* פרק 11 – חלק 2

~ נקודת המבט של נייל ~
אחרי כמה דקות שחיבקנו אחד את השני היה צלצול, קמנו מהדשא והתמתחנו
' אווופ, תמיד יש את המשהו הזה שיהרוס לנו את הרגע ' היא אמרה וחיבקה אותי חזק
' לא נורא, בשביל זה המציאו את ההודעות ' אמרתי והצבעתי על הטלפון שלי ושלה
' כן …., טוב, בוא, שלא נאחר ' היא אמרה נתנה לי נשיקה בלחי והתחלנו ללכת לכיתה, השתדלנו לא להראות קרובים שלא יחשדו, אבל בינינו, רציתי שהם ידעו שאנחנו ביחד, שיקנאו, שלא ישפטו ככה את הדבר הכי מושלם בעולם .
כל השיעור התכתבנו,
' היי נסיך שלי, המורה שלך הגיעה כבר לכיתה ? ' היא שאלה אותי
' עוד לא יפהשלי, אני כבר מתגעגע, ואת ? ' שאלתי
' הבטן שלי מתהפכת מגעגועים :( ' היא אמרה
' היום בהפסקה אני יפצה אותך ' אמרתי
' יישש ' היא אמרה ואני חייכתי ..
' אני אוהבת אותך ' היא אמרה
' אני אוהב אותך יותר ' אמרתי
' לא, אני יותר '
' אני יותר '
' אז בואי נסכם ככה, אני יותר ' אמרתי
' ממש לא ! ' היא אמרה ובדיוק המורה שלי נכנסה לכיתה …
' המורה שלי נכנסה, אני חייב לסגור ' אמרתי
' אופ, טוב, אל תשכח שבהפסקה אתה שלי ורק שליייייי :* ' היא אמרה ואני מרגע לרגע רק התגעגעתי אליה יותר, לריח שלה, למגע שלה, לשפתיים שלה, לה ….
' רק שלך 3> ' עניתי לה והיא שלחה לי נשיקה, התנתקתי והכנסתי את הטלפון
כל השיעור הרגשתי לא טוב, מן תחושה כזאת מציקה בבטן, והראש שלי היה במקום אחר בכלל, נזכרתי פתאום במראה שלה, בפנים החמודות שלה שמחייכות אלי כל הזמן, בעיניים החומות שלה שמהפנטות אותי כל פעם מחדש, האמת, כשנזכרתי בה היה בא לי לבכות, מגעגועים, זה היה ממש עינוי, הבטן כל שנייה התכווצה לי, לא כי אני רעב, כי .. אני לא יודע … אולי זאת התחושה של הגעגועים שג'ייד הרגישה כל הזמן הזה ?

~ נקודת המבט של ג'ייד~
אני. רוצה. אותו. עכשיו. ! .
דיייי, למה להתעלל בי ככה ?? הפעם התחושת געגועים הזאת הייתה יותר חזקה, זאת אומרת יותר חזקה מפעם, מהתקופה שלא הכרתי אותו אישית, הבטן מתהפכת לי והראש שלי משתגע, זה ממש עינוי .
איך ככה התאהבתי אני לא יודעת ..
כל דקה שעברה הרגישה לי כמו נצח, כאילו קורעים לי את הלב ..
אחרי 45 דקות של סבל היה צלצול, הצלצול הגואל, ישר רצתי בטיל ל"מקום" שלנו, נייל חיכה לי שם, הוא ישב ישיבה מזרחית, ישר קפצתי עליו בחיבוק ובמיליון נשיקות, הוא נפל אחורה ואני שוכבת עליו עדיין מנשקת אותו ולא עוזבת אותו לשנייה .
' השעה הזאת הייתה עינוי ' אמרתי לו והעיניים שלי היו אדומות ..
' גם לי נסיכהשלי, גם לי ' הוא אמר וחיבק אותי חזק
' את יודעת ' הוא התחיל להגיד בין נשיקה לנשיקה
' אני חושב שהיום בשיעור הרגשתי את התחושת געגועים הזאת .. ' הוא אמר
' כן ? אז אני לא המוזרה היחידההה ! ' אמרתי וקפצתי עליו בעוד חיבוק ענק
' אני אוהב אותך, ואני משתגע כשאני לא איתך ' הוא אמר
' גם אני, כל השיעור הזה היה עינוי סיני אחד גדול, כל דקה הרגישה כמו נצח ' אמרתי עם מבט עצוב ושחקתי עם האצבעות שלו ..
' כל שנייה הרגישה לי כמו נצח ' הוא אמר ונישק אותיייי,
אייייין אני מכורה לנשיקות של הבנאדם הזהה – חשבתי לעצמי,
כנראה חשבתי בקול ונייל שמע וצחק,
' אוופס ' אמרתי
' גמאני מכור לשלך ' הוא אמר ונישק אותי נשיקה מתוקה שארכה כמה דקות
' אין, אני משתגעת, כל מה שיש לי בעולם הזה זה אתה, אני חיה רק בשבילך, אני אוהבת אותך '
אמרתי לו ולא עזבתי אותו לשנייה
' אני אוהב אותתתךך . ובא לי כבר שכל העולם ידע את זה, בא לי לצרוח את זה, שכולם ידעו שאני מאוהב ביצור המושלם הזה שקוראים לו ג'ייד מארק ! ' הוא אמר בקול רם ואני כמעט בכיתי מאושר .
כל ההפסקה שכבנו על הדשא בחיבוק ולפעמים בנשיקות קטנות ….
אני לא חושבת שיש צורך לפרט יותר על המשך היום ועל העינוי הזה שקוראים לו " בית ספר ", בסוף היום יצאתי מהכיתה ואני ונייל הלכנו ביחד הביתה, התפצלנו והוא הלך לבית שלו ואני לשלי, נכנסתי הביתה, נכנסתי לחדר שלי, הורדתי את התיק, החלפתי בגדים, לקחתי את הטלפון שלי וירדתי לסלון, והדלקתי את הטלוויזיה .
נכנסתי לווטסאפ ושלחתי לנייל מיליון ואחת נשיקות והקלטתי את עצמי אומרת ' אני אוהבת אותך ' .
אחרי חצי שעה בערך אלכס הגיע מהבית ספר, הוא אמר לי שאדם בא אליו היום …..