בעליי הכנפיים\ 41 42 43 44

מנקודת המבט של ליאה:
השעה עשר בבוקר הגיעה
המשרתת הלבישה אותי בשמלה לבנה
מעוטרת בפרחים חומים ועלים כמו בסתיו
היא איפרה אותי אפילו
לקראת הפגישה עם הממשלה
ירדתי במדרגות לחדר האוכל עם האח הגדולה
שבערה בשיא הפאר שלה
חורף עכשיו, הזמן מהיר מדי
פתיתי שלג היו בזגוגית החלון
דמיאן הורה לכל נשותייו לשבת
גם אני התיישבתי בעל כורחי
התחלנו את הארוחה
ג'ון לא הגיע אלייה
בטענה שהוא חולה
מעניין עד כמה זה אמיתי
הנשים דיברו וצחקו בינן לבין עצמן
ורק אני חשבתי מה יעשו לי אם יגלו שאני ודמיאן לא באמת מתנהלים כזוג נשוי
בממשלה זוג נשוי זה זוג שמנסה להביא ילד לעולם
האם יעשו לי בדיקות?
ומה יעשו לי אם יגלו כי אני בתולה?
ואם יגלו כי אני בעלת כנפיים הממשלה תהפוך אותי למכונת המלטה של ילדים
נשמתי עמוק
לפתע נכנסה מישהי בעלת משקפיים גסות ועבות
אף נשר
ושפתיים קפוצות
היא נראתה רגוזה במיוחד
"דמיאן סלבטור, בעל הכנפיים הדגול נעים להכירך"
היא אמרה לוחצת את ידו
"אנא הצטרפי אלינו לארוחה"
היא הנהנה
"שמי ג'וזפין, אני באתי מטעם הממשלה לבדיקת נישואים"
היא אמרה מביטה בי
"ואני מבינה כי את ליאה, בעלת השיער השחור כמו עורב"
היא אמרה כמצטטת
והמשיכה
"כך לפחות קראה לך איזבלה.. את לא נראת לי רעה במיוחד כמו שהיא תיארה"
היא המשיכה להגיד לי
"אני לא רעה בכלל, פשוט ישנן נשים שרואות אותי כאיום בבית הזה"
אמרתי כאילו באמת זה משנה לי מה אומרות עליי הנשים פה
כולן זונות

"אני לא רעה בכלל, פשוט ישנן נשים שרואות אותי כאיום בבית הזה"
אמרה ליאה בקול המלאכותי , והחיוך המאולץ שלה עמד לצאת
מה שקורה שהיא תמיד משקרת
איזבלה נעה באי נוחות
"שמעתי שהיה לכם נשק, למה הוא שימש?"
שאלה ג'וזפין בקול מעשי אותי ואת ליאה
ליאה בעלה את רוקה ברעש
"דמיאן כדי לספק את צרכיי מוכן שאני אקשור אותו ואעשה בו כרצוני,
את הרי יודעת שהסקס טוב ומספק,
היכולת ליצירת ילד גבוהה יותר"
אמרה ליאה
בשקר מוחלט
לפתע ג'וזפין הביטה בי
"וזה בסדר מבחינתך?"
היא שאלה אותי
הנהנתי במהירות
נשותיי הביטו כלא מאמינות
"הוא לא אוהב אגרסיביות אני מכירה את בעלי"
אמרה אחת מנשותיי (דיאנה)
ג'וזפין הביטה בנו
"האם עשיתם סקס לאחרונה?"
שאלה אותי ג'וזפין
"לא לאחרונה איזבלה גנבה לי את המקום"
אמרה ליאה כדי להסית את ג'וזפין ושאלותייה כלפייה
לפתע ג'וזפין כחכחה בגרונה
"ספרי לי מה אתם עושים כאשר אתם עושים את הסקס ה"אגרסיבי שלכם""
לפתע ליאה נהייתה אדומה
"זה לא לאוזניהן של כולן
הצרכים שלי הם צרכיי ודמיאן מוכן למלא אותן
הוא גם אוהב את זה"
אמרה ליאה מביטה בי במבט ריק
ג'וזפין לא מאמינה לנו

אני מרגישה כי ג'וזפין לא מאמינה לנו
לכן קמתי
לכיוון דמיאן
והתיישבתי על ברכיו
"בעלינו , הוא האיש הכי אדיב מתוק וחזק שאני מכירה"
אמרתי בשקר
ממשיכה להגיד מילים יפות על דמיאן
והבטתי בעיניו
"דמיאן "
אמרתי מביטה בעיניו של דמיאן
שנראו מופתעות

מנקודת המבט של דמיאן:
וכמו בדה ז'ה וו
"דמיאן"
ליאה אומרת בקול חושני
"בעלי"
היא המשיכה
לפתע נראה כאילו קלטה מהי היא אמרה
והיא נהייתה המומה
שפתייה נפשקו מעט
נשקתי לה
מנשק את שפתה העליונה
לאחר מכן את שפתה התחתונה
מעמיק את הנשיקה
רוצה להרגיש הכל
לפתע אני מרגיש שליאה מהדקת את ידייה בחולצתי
היא לא דוחפת אותי
או מרביצה לי
גם היא נהנת מזה
לפתע הכל מסביב נמוג ונעלם
אני מרגיש כל כך טוב
הכל מתפוצץ בקרבי
אני מנשק אותה חזק יותר
לפתע ליאה קופצת מברכיי וקמה במהירות
לחייה אדומות
היא עלתה למעלה לחדרה במהירות
ג'וזפין הביטה בנו
"לאן היא ברחה?"
היא שאלה
"לא היא עלתה לחדר, העניינים התחממו מול כולם את מבינה,היא מתביישת, אני אחזור בעוד דקה"
עניתי במהירות
כאילו אני מאמין בשקר שלי
לפתע ג'וזפין כחכחה בגרונה שקמתי
נשותיי גם הן
הביטו בי בהפתעה גמורה
ג'וזפין מביטה לאזור המפשעה שלי
"אני מבינה שגם העניינים שלך התחממו יותר מדי, כדי שתלך אל ליאה או שתלך לעשות מקלחת קרה"
ג'וזפין אמרה קמה במהירות ואומרת בעודה יוצאת
"הכל בסדר פה, אם עוד פעם אחת מישהי תקרא לי בגלל רגשות קנאה, זה יהיה סופה ברור?"
ונעלמה בדלת
אפילו הבושה שאני מגורה מול כולם
וכולם מסתכלים לא עניינו אותי
רצתי במהירות למעלה