ציור הסביון (בבקשה בבקשה בבקשה תגיבו)

הסתכלתי מסביבי וראיתי סביון. זה מה שאני צריכה. התחלתי לצייר את הסביון מול השקיעה וכשסיימתי, הסביון התפזר והתעופף.
נשכבתי על הפרחים בשדה ודימיינתי את עצמי כסביון. 'כן, אני סביון. עוד לא עזבתי את הקן, אך עוד אעזוב.'
כשחזרתי הבייתה, הלכתי לישון ולפני שנרמתי חשבתי לעצמי, 'אני יודעת אני אצליח כמו הסביון אני אעוף כמוהו וכולם יכירו אותי."
בבוקר התעוררתי עם כאב ראש נוראי!
אמי אמרה לי ללכת לישון ולא ללכת לבית הספר. שתיתי תה והסתכלתי על הציור שציירתי, הוא יצא טוב מאוד, החלטתי לשלוח אותו לתחרות.
כעבור חודש קיבלתי מעטפה עם הכתובת של התחרות.
היה בה את הציור שלי במסגרת ופרס.
"יש! יש! ניצחתי! ניצחתי!" חיבקתי את אמא ואבא.
בערב, הלכתי לישון עם מחשבה בראש, 'כן אני סביון, וכמוהו עוד אעוף'.