הגיל הוא לא פרט חשוב -פרק 5 + 6-

-פרק 5-

-עדיין לפני 4 שנים-
אחרי כמה דקות יצאתי מהטראנס שהייתי בו, וראיתי שזיו לא עלי התחלתי לחפש אותו בכל הפארק, מזה הלך עלי אם אני לא מוצאת אותו ואז ראיתי מישהו מתקרב עם זיו רצתי עליו הרמתי אותו
"אל תעשה לי את זה שוב" אמרתי לזיו ונתתי לו נשיקה בלחי
"הוא נחמד" אמר מתעלם ומצביע על זה שהביא אותו, זה היה מי שהפיל אותי בבית הספר
"תודה" אמרתי בחיוך קטן
"בכיף" אמר בחיוך
"ביי" אמרתי והתחלתי ללכת חזרה הביתה
"רגע" אמר והחזיק לי את היד, וסובב אותי
"סליחה על היום" אמר רציני
"זה בסדר" אמרתי והסתובבתי בחזרה והמשכתי ללכת. הגעתי הביתה עם זיו ושיחקתי עם זיו אחרי שעתיים שבהם נהנתי עם זיו אמא שלו הגיעה ולקחה אותו, הסתכלתי מה השעה וראיתי שהשעה שש בערב הלכתי להתקלח,

שסיימתי הכנתי לי לאכול ואז רז הגיע.
"איפה היית?"
"לא ענינך?"
"כן עניניי, ואם לא ידעת זיו היה פה ואתה הפסדת" אמרתי לו והוצאתי לשון
"יופי" אמר ונכנס לחדר שלו. הייתי קצת במחשב ואז הלכתי לישון.
קמתי בבוקר התארגנתי לבשתי את זה: http://www.polyvore.com/cgi/set?id=77396575
והלכתי ברגל לבית הספר. אחרי חצי שעה הגעתי, נכנסתי לכיתה וחיבקתי את ניקול ושחר ואגם גם הייתה, אגם לא איתנו בכיתה. עברו להן 3 שעות ויצאנו להפסקה ישבנו במקום הקבוע שלנו ואז ההוא מאתמול עבר והסתכל

עלי יותר נכון בהה בי ואז אחד החברים שלו עשה לו כזה קליק עם האצבעות והוא הפסיק להסתכל עלי. ניקול הסתכלה עלי במבט שואל ושימנתי לה אחר כך. שחר התקדמה עם אגם ואני הייתי עם ניקול
"שפכי" אמרה לי
"זוכרת את קרוב המשפחה שלי זיו?"
"כן, נו.."
"אז שמרתי עליו אתמול והלכנו לגן שעשועים ורגע לא שמתי לב אליו הוא נעלם לי והתחלתי לחפש אותו ואז ההוא אכשהו הופיע איתו והביא לי אותו"
"וואו, איזה סיפור"
"כן, אני יודעת" אמרתי ונאנחתי, התקדמנו לכיתה
"אני לא יודעת מה להגיד לך"
"זה בסדר" אמרתי והלכתי למקום שלי. אחרי בית הספר הלכתי לסבא וסבתא שלי, אכלתי נחתי קצת ואז הלכתי קצת בהליכון אחרי כמה דקות שהלכתי בהליכון שמעתי קול של דברים מתנפצים ואחרי שנייה משהו משהו התנפץ

עלי ואני רואה שזה היה בלון מים. כיביתי את ההליכון הסתכלתי למטה לראות מי זה
זה היה…

-פרק 6-

-עדיין לפני 4 שנים-
זה היה ההוא שהפיל אותי. הסתכלתי עלי כולי הייתי רטובה. אמרתי לסבא וסבתא שלי שיצאתי לרגע. יצאתי החוצה והלכתי לאיפה שהוא עמד עם חיוך.
"מה נראה לך שאתה זורק בלוני מים על אנשים" אמרתי בכעס הוא רק צחק
"משהו מצחיק אותך?!" אמרתי עצבנית
"זה היה שווה את זה" אמר צוחק
"אתה כל כך הולך למות" ובשנייה שאמרתי את זה התחלתי לרדוף אחריו. אחרי כמה דקות שרדפתי אחריו הוא נעצר פתאום ונקעתי בו, שנייה לפני שנפלתי הוא תפס אותי
"טוב אפשר להבין מה אתה רוצה ממני?!" שאלתי עצבנית
"כן" אמר ולא המשיך
"נו.." זירזתי אותו
"את סוג של מוצאת חן בעיניי" אמר וגירד בעורף
"איזה חמוד אתה שאתה מסמיק" אמרתי
"אני לא מסמיק"
"אתה כן"
"טוב די, מה את אומרת?"
"אתה חמוד והכל אבל אני כיתה ח' אתה כיתה י'א, זה הפרש של 4 שנים, אולי שאני אהיה כיתה י'א או י'ב, אבל זה רק אם תרצה" אמרתי עם חיוך מתנצל
"זה בסדר אני מבין"
"אבל אפשר להיות ידידים"
"בכיף" אמר וחיבק אותי, חיבקתי אותו חזרה, התנתקתי מהחיבוק חייכתי והתחלתי ללכת חזרה לסבא וסבתא שלי
"רגע" הוא צעק לפני שהתרחקתי הסתובבתי וראיתי אותו רץ לכיווני
"לא אמרת לי מה השם שלך"
"ליאל" אמרתי בחיוך
"גל" אמר בחיוך. חייכתי חיוך קטן וחזרתי לבית של סבא וסבתא שלי
-יום למחרת-
קמתי בבוקר התארגנתי לבשתי את זה: http://www.polyvore.com/cgi/set?id=77397581
ואמא שלי לקחה אותי לבית הספר. עברו שלוש שעות ויצאנו להפסקה הגדולה וראינו את גל זורק דברים
"בואו נילך שהוא לא יזרוק גם עלינו" ניקול אמרה
"חסר לו הוא יזרוק עלינו" אמרתי, ניקול הסתכלה עלי במבט של ספרי סימנתי לה אחר כך ובשנייה שסיימתי לסמן לניקול משהו פגע בי ביד, הסתכלתי על גל הוא חייך חיוך ניצחון
"הוא כל כך הולך למות" אמרתי והתחלתי לרץ לכיוון שלו כשהוא ראה אותי רצה לכיוון שלו הוא התחיל לברוח ואני רדפתי אחריו הגענו למקום מבודד כזה לא היה שם אף אחד
"למה עשית את זה?" שאלתי אותו
"סתם, רציתי לזכות בתשומת הלב שלך"
"בגלל מה שעשית זכית בתשומת הלב של כולם" צעקתי עליו
"אני יודע, אבל גם רציתי לעצבן אותך"
"עזוב אתה מקרה אבוד" אמרתי והלכתי. חזרתי לבנות והתישבתי ליד ניקול
"את באה אלי היום בכל מקרה אז אני אספר לך" לחשתי לה
-חזרה למציאות-
"וואי עכשיו אני נזכרת, מה הוא עשה לי" אמרתי לניקול
"תודה רבה באמת" אמרה בחיוך
"אני חייבת שופינג, את באה?" שאלתי את ניקול
"ברור" אמרה בחיוך יצאנו מבית הספר נכנסנו למכונית שלי ונסענו לקניון. הצטלמנו העלתי לפייסבוק וכתבתי 'שופינג עם היפה' ותייגתי אם ניקול. אחרי שעה וחצי שהסתובבנו קיבלתי הודעה
'…'