The One For Me-פרק 22

הלכתי לחדר חיפשתי מה ללבוש.
החלטתי על ג׳ינס עם ריצ׳רץ׳ בסוף וחולצה עם פסים באלכסון נוטה לצד ימין בצבעי הקשת עד תכלת.
זאת אומרת אדום,כתום,צהוב,ירוק ותכלת.
עשיתי צמה לצד ולבשתי נעלים שחורות וורודות ולבנות.
החזקתי את הטלפון ביד וצלצלתי לאמא שלי להודיע לה שאני יוצאת לפארק להפגש עם נייל.
יצאתי מהבית לכיוון הפארק.
כבר הייתה השעה 16:00 ולא ראיתי את נייל בשום מקום.
פתאום הרגשתי יד קרה מושכת אותי אחורה.
בהתחלה נבהלתי אבל אז הבנתי שנייל מאחורי.
הוא משך אותי קצת יותר מדי והייתי קרובה מדי לפנים שלו.
הוא בטוח עשה את זה בכוונה…
הוא התקרב לנשק אותי אבל דחפתי אותו אחורה אבל הוא ממש חזק אז יצא שאני נדחפתי אחורה.
״אני לא אוהבת אותך אז שלא תעז לנשק אותי!״
״את כן…״
״לא״
״כן״
״לא!״
״לא״
״כן! אוי שיט!״
״אז את כן אוהבת אותי!״ זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את נייל צוחק מאז הריב.
הוא צחקק והסתכל למטה ושוב עלי.
בהיתי בו קצת בעיניים שלו שבלטו לו מהפנים.
העיניים שלו נראו חיות פתאום…
עמוקות יותר..
״ג׳ייד?״
״מה?״
״כלום…״
״מה כלום??״
״סתם חשבתי על משהו…״
״שהוא..(?)״
״את יפה…״
הוא התקרב אלי ושוב ניסה לנשק אותי.
כול כך היינו קרובים אבל הסתובבתי לצד ויצא שהוא נישק את הלחי שלי.
הוא ניסה להתנשק איתי שוב ושוב אבל אני המשכתי לזוז והתעלם.
״למה את ממשיכה להתנגד?״ הוא אמר קרוב ללחי שלי עם עיניים עצומות וגופו בזווית עקומה.
ידיו עטפו את מותניי וחזהו עלה למעלה ולמטה.
נזכרתי פתאום איך הוא היה מצמיד אותי..
התחלתי לבכות. פני שרפו.
מסכתי האמיצה שרפה ונמסה על ידי הדמעות שכול כך הרבה זמן רצו לצאת. לא בכיתי בקול,אלא בשקט.
בדממה.
דמעותיי זלגו בשקט.
אבל הוא שם לב.
הוא פתאום פקח את עינייו ונשק לי בצאוור.
זה גרם לי יותר לבכות.
״אני באמת מנסה להראות לך שאני אוהב אותך… למה את בוכה?״
הוא אמר מסתכל עלי הצמיד את המצח שלי אל שלו.
״אני….״ כול כך התקשתי למצוא מילים כדי לבטא את עצמי.
״את מה? שונאת אותי?״ הוא אמר קצת מעוצבן .
הוא התרחק ממני.
טוב אני חייבת להגיד לו את זה…
״בימים האחרונים בלעדייך אני הבנתי משהו.
משהו שאני חייבת לדעת.
גם אתה ואני וכול העולם צריך.
כי לעבור את זה ולא להבין את זה…,
זה ממש טיפשי!״
אמרתי.
עינייו נפתחו בתקווה.
איזה עיניים… כחולות כמו הים…
״מה הבנת?״ הוא התקרב וחייך.
חיוכו המתוק פיתה אותי אליו.
הנחתי את ידי על הלחי החמה שלו ואמרתי:
״הבנתי ש… אני אוהבת אותך נייל..״
״גם אני אותך אהובתי…״
בלי רגע אחד נוסף,הוא תפס את פני ונישק אותי חזק.
שפתיו להטו מרצון.
הרגשתי את האהבה שלו מתלהטת יוצר ויותר וכול כך רציתי לחבק אותו וזה מה שקיבלתי!
כנראה שחלומות כן מתגשמים…
התנתקנו וחייכנו אחד לשנייה.
״אני אוהבת אותך נייל הורן ואני אוהב אותך כול חיי..״
״אני גם אוהב אותך ג׳ייד הורן…
לכול חיי אוהב אותך אהבת חיי…״
״כמה פעמים אני צריכה להגיד לך שאני ג׳ייד ווסט?!?!״ התנתקתי מהחיבוק שלו וצחקתי.
״עד שנתחתן אהובתי…״ הוא אמר מתקרב ומנשק אותי שוב ואומר תוך כדי: 
״אבל עד אז אני מניח שנתפשר על ווסט…״
״יופי! אם כבר שכנעתי אותך זה אומר שכול הלימודים האלה בזמן שנפרדנו היו מועילים!״
אמרתי כשהתנתקנו.
״אבל אני יוצא דופן..
תנסי על זאיין הוא עקשן..״
״למה עליך לא?״
״כי אני חבר שלך(?)״
״ו…(?)״
״ואם את רק תגידי משהו אחד אני אנמס מרוב היופי שלך והקול המתוק שלך…״ הוא אמר תוך כדי שהוא מנשק אותי בצאוור.
״אוון איזה חמוד… אני כבר נמסה שאתה לידי אהובי…״
״אוקי,אוקי,הבנו כמה אתם מאוהבים איפה האקשן שזאיין גרר אותנו לראות?!״ לואי פתאום אמר משום משם.
מיד אני ונייל התנתקנו וראינו את כולם עומדים שם!
הארי,נועם,תהל,נועה,ליאם,לואי, מיקה וזאיין עומד מקדימה מצחקק.
אני אהרוג אותו!!
״רוצה אקשן?״ שאלתי
״כן!״ הוא ענה
״אוקי אין בעיה!״
הלכתי אליו וסטרתי לו ממש חזק שהלחי שלו נהייתה אדומה *~*
״איה!״ הוא צרח.
״ביקשת אקשן הנה הוא!״
״למה כול כך חזק?!״
״אני הייתי חייבת לתת סטירה למישהו! הייתי עצבנית בבוקר ואם אתה לא היית מקבל את זה,נייל היה מקבל..״
״אז למה נייל לא קיבל?!״
״כי סלחתי לו ולא מגיע לו ולך כן!״
״יש איזשהיא דרך לעצבן אותך?!״
״לא אבל למיקה יש דרך…״
״תמשיכי לדבר…״
״לואי!״ מיקה צעקה אליו.
״מה?? זה מעניין!
אסור??״ הוא שאל מחייך
״כן זה כן!״ היא עדיין כועסת.
איי איי ייא… לואי אל תסתבך עם מיקה יותר…
בינתיים שהם רבו אני הלכתי לכיוונו של זאיין מחייך אלי.
״תזכיר לי להרוג אותך אחר כך…״
״להוסיף את זה לרשימה?
כי את גם חייבת לצחוק עלי.״
״אני גם את זה אעשה…
אחרי שהמצב יסתדר…
אני לא כול כל רעה..״
״נגיד ש…״
״זאיין!!״
״טוב,טוב… מכשפה..״ את החלק האחרון הוא לחש.
״משעמם לך…״
״מאוד מאוד!״ הוא אמר מחיוך כאילו עשה משהו טוב.
״אוווו אתה מחייך!
איזה מראה נדיר! חייבים לצלם את זה!״
״מצחיקה…״ הוא אמר בציניות.
״הי! ציניות זה הקטע שלי!״ אמרתי
״זאיין תעזוב כבר את חברה שלי..״ אמר נייל מחבק אותי מאחורה מנשק לי את הצאוור.
לא כול כך נעים לי לעשות את זה מול זאיין…
במיוחד עם מה שקרה עם תהל.
״אתה מאוד גאה בזה נכון?״ אמרתי
״מאוד מאוד.״ הוא אמר נעמד לידי מחבק אותי מאחורה.
כאילו שם את היד שלו מאחורי וחיבק אותי. זה היה ממש לא נעים לעשות את זה בפני זאיין..
״אני מצטער אם אני מפריע אני הולך..״ זאיין אמר מאוכזב והלך לשבת בספסל לבד.
כשכולם לא הסתכלו ישר התנתקתי וסטרתי לו.
״למה זה היה?!״ הוא לחש לי.
״הדייט של זאיין ותהל לא הצליח אז אל תעשה את הדברים האלה מולו!״
״טוב,טוב,סליחה…״
״אתה לא חייב לי סליחה….״
״טוב אני הולך אליו…״