המדעניות-פרק שתיים- כנפיים רובוטיות מתכתיות

"מתכת?"
"יש"
"כדוריי איקס – דקס – סקיס?"
"מה לעזאזל?!"
"הכדור האדום הזה שיש לליצנים על האף!"
"אההה! למה לא אמרת?! יש"
"גזים סריחים?"
"יש. בזכות אחותי"
"גזי אקסטרה חשמליים?"
"מה? אה, הדבר הזה שיש בסרטים בין שני עמודים כאלה? יש"
"מסיכות אב"ח?"
"יש!"
"די אן איי?"
"יש!"
"לא הקליפ, יא מפגרת!"
"אה. יש גם את זה! אבל אני יכולה להשאיר את הקליפ?"
"לא."
"אוהה"
"שק מלא בנוצות של ציפורים?"
"יש! אוי רגע, מילאתי את הכריות בזה, למסיבת פיג'מות. להוציא?"
"לא! ולוותר על מסיבת פיג'מות?! תביאי עוד ציפור!"
"אוקי, קפטן אורינה שפמנונינה!"
"הינה הבאתי!"
"מלקחיים?"
"יש!"
"טוב. סיימנו, עכשיו לעבודה!"
"אם אני אשים את זה בתוך זה, את חושבת שיהיה פיצוץ?"
"לא"
"תגובה כימית?"
"לא"
"השפרצה?"
"כן"
"טוב..ואם אני אשים את זה, יהיה פיצוץ?"
"נראה לי… צריך למצוא את מה שמעורר תגובה כימית מתאימה…"
"כדוריי האיקס דקס סקיס?"
"מה?!"
"זה!"
"יאי!"
"יאי!"
ריקי הכניסה את הכדור אל המבחנה.
"תגובה כימית! והווו!"
"זה עומד להתפוצץ"
"אה"
"לברוח!!!"

-כעבור חמש דקות-
"למה זה עוד לא התפוצץ?!"
"אופס..טעיתי… כנראה הנורה הירוקה לא אמרה פיצוץ… אופסי?"
"דיבילית"
"סליחה?"
"אה..כלום"
"טוב"
"הכנפיים מוכנות! בואי נלך לבדוק אותן!"
שתי המדעניות הלכו ושמו את הכנפיים.
"זה מזכיר לי שיר"
"איזה שיר?"
"וויינגס"
"נוווווו דיי עם הליטל מיקס שלך!"
"בסדר…אפשר לחשוב מה אמרתי…"
"ננסה לעוף?"
"אוקי?"
זוג המדעניות המריאו מהקרקע.
"זה עף! אני עפה!"
"מה ציפית שזה יעשה?! יחפור מחילה?!"
"והוו!"
"ווהו!"
"בואי נלך לרדוף אחרי ציפורים!"
"אוקי!"

~סוף!~