לצבוע ילדה שקופה פרק ֳ

ביום למחורת, קשת נשערה לישון עד שעה 11 בבוקר. היה לה מצב רוח רע והיא לא דיברה עם אף אחד מבני המשפחה (לא שזה היה כזה נדיר).
כל היום היא ישבה מול המחשיו שלה והסתכלה באיזה אתר צ'טים של מישהו. היא אהבה לקרוא על עינייני חברה של אנשים "פתוחים" למרות שהיא המציע מחדש את ההגדרה "סגורים".
בצהריים אמא של קרן דפקה על הדלת. "קרן, מאמי, הכנתי לך שועית ירוקה ואורז לבן, אני יכולה להכנס?"
אחרי כמה שניות של שקט (שאמא של קרן ידעה לזהות כאישור), היא נכנסה לחדר עם צלחת.
קרן מילמלה משהו כמו "תודה", ובזה היא גמרה לדבר.
"הכל בסדר, מתוקונת?" שאלה אימה לפני שיצא.
קרן רק הנהנה במרירות ואמא של קרן יצאה.
ב-4 וחצי, יצאה קרן מהבית כדי לזרוק שקית של עלים מתים שנשרו מעץ האלון הישן שלהם.
כשקרן יצאה משער בייתה, היא הנגשה במישהו רץ וכל העלים התפזרו!
קרן לא תרכה להביט מעלה וישר הכלה להעמיס עלים לתוך השקית.
היא הושיטה את ידה כדי להרים את העלה האחרון כשעוד יד נגע בו זמנית בעלה.
קרן הביטה מעלה וראתה את רן מחייך.
" איזה דה זה וו!" צחק והושיט יד להוציא עלה משערה, קרן שמעה את אמא קוראת: "קרן איפה את?"
קרן התרחקה מרן ורצה לבייתה במהירות העפשרית.
רן חייך "אני מכווה שאתקל בך שוב" צעק והלך לדרכו כשהוא ממלמל:"קרן…"