התערבות-פרק 14

אנגוס ועוד שניים הגיעו אל הזירה.
לאנגוס הייתה את החרב שלו,סייגאן לקח חנית
ווולייר לקחה פטיש כבד מברזל.
"תתחילו" קרא ארס מהשורה הכי גבוהה במושבים.
בלי לחכות וולייר רצה אל סייגאן,והניפה על ראשו את הפטיש.
הראש של סייגאן התנתק מגופו,והתגלגל הצידה.
"מה?!" קראו כולם בהפתעה.אנגוס עמד שם,קפוא מפחד.
"תורך" לחשה וולייר.היא רצה אל אנגוס,ואנגוס קפץ חולשות אחורה,עדיין רועד מפחד.
וולייר הניפה את הפטיש,ופגעה בבטן של אנגוס.
אנגוס נחת על הרצפה,ופלט הרבה דם מהפה,וברצפה נוצר שקע.
וולייר בלמה את עצמה לא רחוק מאנגוס:"שיט.פספסתי את הראש.לא נורא,ננסה שוב" היא לחשה.
אנגוס לא זז,כולו רועד מפחד ומזיע.
"מה הוא עושה?!" רייג'ל לחש באימה.
"הוא עדיין זוכר את זה" עניתי באדישות והבטתי באנגוס."זוכר מה?" רייג'ל שאל בבלבול:"אנגוס אמור להיות חזק! איך הוא מפסיד ככה?"
"אני אגיד לך איך" עצמתי עיניים כדי להיזכר בבירור:"בקרב עם ביירון,הוא הפסיד במכה אחת.אנגוס חזק,וגאה ביכולת הלחימה שלו.הקרב מול ביירון גרם לו לשיתוק נפשי,והוא פוחד להפסיד"
הבטנו באנגוס,שרעד מפחד ולא ניסה לקום או להילחם חזרה.
"אז ככה אתה רוצה למות" לחשה וולייר:"אין לי שום בעיה" היא רצה ותוך כמה שניות היתה מול אנגוס.
ארס חייך חיוך סדיסטי."לא" לחשתי והבטתי באנגוס:"הוא עוד לא סיים" לחשתי,ורק רייג'ל שמע אותי.
"תמות!" קראה וולייר והניפה את הפטיש.
אנגוס חזר לעצמו,וגרר את עצמו אחורה והפטיש פספס אותו.
הוא שלף את החרב וזינק אל וולייר."אנגוס יהרוג אותה" אני ורייג'ל קראנו בביטחון.
וולייר חייכה חיוך סדיסטי,והניפה את הפטיש.הפטיש ניתק את הראש של אנגוס מגופו,וראשו התגלגל אחורה.
הגופה של אנגוס נותרה מדממת על הרצפה.חיוכם הסדיסטי של וולייר וארס התרחב.
"המנצחת היא וולייר!" קרא ארס.
וולייר צעדה חזרה כשעל גבה קשור הפטיש.
"היא הבת של זאוס" אמר רייג'ל."איך אתה יודע?" שאלתי מבולבל.
"תסמוך עליי.יש לי חוש לדברים האלה.היא ב100 אחוז הבת של זאוס" הבטנו בוולייר בזמן שהתקרבה אל הקהל.
"הקרב הבא:קווין,הלבר וג'י!" קרא ארס ושלושה אנשים צעדו אל עבר הזירה.
קווין היה אדם קשיש ועל מותניו היו קשורים שבעה אקדחים.הלבר היה ילד קטן עם שיער לבן קוצני ועיניים כחולות.הוא היה בערך בן שתיים עשרה,והוא לקח מתוך הערימה סכין ציידים.
ג'י הייתה נערה עם שיער אדום ארוך חלק ועיניים אדומות.הייתה לה קשת קשורה על גבה.
"אז?" שאלתי ורייג'ל התרכז בהם."קווין הוא הבן של הרמס,הלבר הוא הבן של אפולון,וג'י היא הבת של אפרודיטה" אמר רייג'ל.
"איך זה שלא הבחנת עד עכשיו?" שאלתי בסקרנות.
"כשאני מתרכז ממש טוב אני יכול לזהות.אם אני במצבי לחץ או כל דבר אחר שמפריע למחשבה קשה לי לדעת" הוא ענה.
"תתחילו" קרא ארס.קווין שלף את האקדחים והחל לירות בג'י ובהלבר.
הלבר נעלם,והופיע מאחוריי גבו של קווין."איך?" קווין פלט דם מפיו ונפל,ומת.
"אני פשוט מהיר מידי" חייך הלבר."תמות!" קראה ג'י והחלה לירות חצים במהירות מטורפת.
הלבר הלך באיטיות וזז הצידה והתחמק מכל חץ.חץ אחד פגע בבטנו,והוא רץ במהירות ושיסף את גרונה בעזרת הסכין.
גם ג'י נפלה ומתה."המנצח הוא הלבר!" אמר ארס.
הלבר פיהק,והתקדם אל הקהל."הקרב הבא יהיה" צחק ארס:"רייג'ל,מייק וגקו!"
"תורי" אמר רייג'ל מפוחד.הוא התקדם לערמה,והיסס.
מייק לקח סנייפר,וגקו לקח שוט."אני יודע!" רייג'ל רץ אל הזירה,ולקח את החרב של אנגוס.
"מחשבה יפה" חייכתי."תתחילו!" ארס קרא.
מייק כיוון את הסנייפר במהירות של רייג'ל."את השמנים קל יותר להרוג!" הוא צחק,אך גקו שלח את השוט ותפס בצווארו.הוא חנק אותו,ומייק מת מחוסר חמצן.
"לא לא לא" רייג'ל רץ מגקו,אך גקו תפס את ידו של רייג'ל עם השוט,ומחץ אותה.
"בוא אליי רייג'ל נחמד,שב אצלי על כף היד!" צחק גקו ומשך לעברו את רייג'ל.
כשהם היו זה מול זה,רייג'ל שלח קדימה את החרב והיא ננעצה בגרונו של גקו.
גקו נפל,ומת."עבודה טובה!" צעקתי לעברו.הוא עלה חיוור אל הקהל:"הייתי קרוב למוות" הוא לחש והתיישב לידי.
"הקרב הבא" אמר ארס:"נדב,ביסקו וביירון!" הוא צעק.
"ביירון!?" אני ורייג'ל,שהתאושש מהקרב,קראנו.
"זה נכון.אחרי שהפסדתי לכם,הלכתי למעבר אחר ולקחתי שעון של מישהו והרגתי אותו" ביירון תפס בכתפיים שלנו.
"ואוח,כמה שאני מת לנקמה" הוא לחש לי באוזן,וירד אל הזירה.
"מה אתה הולך לעשות? אתה חלש ממנו בהרבה!" לחש לי רייג'ל.
"אני יודע.אם רק היה לי משהו שיכל לעזור לי" לחשתי.
"חוץ מזה,ביסקו הזה הוא הבן של דיוניסוס,והוא נראה כמו מישהו ששולט ביכולות שלו" הוא לחש.
ביסקו היה נער עם שיער שחור קצר ועיניים ירוקות.
"אז אני אהיה חייב להתאמץ" לחשתי וירדתי אל הזירה.
לקחתי סכין,והתקדמתי אל ביסקו וביירון.