הכול התחיל מלארי שיפר-פרק 13 /ruth16 פרק לפני אחרון!!

בפרק הקודם:
לואי יצא מהמקלחת והתיישב בספה ואז נשמע ציוץ של הודעה מהוואטצאפ ולואי קם מהספה לכיוון השולחן.
הסתכלנו עליו ואז ראינו איך לאט לאט פניו ניהיות חיוורות והוא מחזיק בשולחן חזק כדי לא ליפול.
"לואי, מה קרה?" שאלתי.
"אלינור שלחה לי הקלטה שבה היא אומרת ש……" התחיל לואי לומר ואז…….

פרק 13=
ואז לואי התחיל לבכות.
"היא אמרה לי שהיא לא אוהבת אותי ושהיא ניצלה אותי בשביל הכסף" הוא אמר.
"לואי, אני בטוח שיש לזה הסבר" אמר ליאם בזמן שהושיב אותו על הספה.
"איזה הסבר? שהיא מצאה מישהו יותר טוב ממני?" בכה לואי.
"לואי, בתור חברה שלה והשושבינה שלה אני יכולה להגיד לך שזאת לא היא בטוח!"
"למה את כל כך בטוחה?" הוא שאל.
"כי אני יודעת עד כמה היא הייתה מאושרת כשהצעת לה נישואין ואני יודעת כמה היא אוהבת אותך!" "אני מקווה שאת צודקת כי קשה לי להאמין שככה היא מסוגלת לעשות" אמרת לי לואי.
במשך יומיים לואי לא יצא מהבית, הוא לא רצה לאכול ולא רצה להתקלח אבל ליאם הכריח אותו והוא לא יכול היה לסרב לליאם.
אחרי יומיים שההיתי בכל צעד ובכל מקום עם לואי, שמתי לב שזאין לא מרוצה מזה, ניגשתי אליו והוא אמר לי שאני רק חושבת ושהוא בסדר עם העובדה שאני כל היום עם לואי אבל הרגשתי שזה לא דברי אמת.
שבוע ימים היו לי צביטות בבטן בכל פעם שנזכרתי באלינור, הרגשתי כאילו קרה לה משהו והחלטתי שאני אלך לחפש אותה.
לא ידעתי לאן היא יכלה להעלם ובגלל זה החלטתי ללכת למקום האחרון שבו ההינו שתינו.
ליד חנות הבגדים ראיתי פתאום כתם דם, במקום שבו המנקות כנראה לא מנקות והכתם הזה הלחיץ אותי כי ממש שם עמדה אלינור כשדיברנו בפעם האחרונה.
ליבי התכווץ ויישר התקשרתי ללואי ואמרתי לו שלא איכפת לי מה הוא עכשיו עושה שיבוא מהר לקניון.
לואי בא באמת מהר וכשראה שאני מודאגת הבין ששמתי לב למשהו. לואי הסתכל למטה וראה את כתם הדם, ידעתי שהוא לא יפחד ובגלל זה הוא אמר לי:
"תרגעי זה לא משהו היסטרי".
עניתי לו שבמקום הזה ראיתי את אלינור בפעם האחרונה והוא נבהל והצחיל גם כן לדאוג.
בעציץ שעמד לא רחוק ראיתי דף לבן, הוצאתי אותו והתחלתי לקרוא בקול רם את הכתוב:
"לואי, אם אתה רואה את זה אז הגיע הזמן שתציל את הכלה שלך כי כרגע היא בידיים שלי וכל יום שעובר החיים שלה יותר ויותר בסכנה!
תמהר למצוא אותה. אני אתן לך רמז אחד: אני הוא אותו הילד שצחקת עליו בבית הספר על הפצעונים שלו, אתה יודע איפה אני אוהב ליהיות".
לואי פער את פיו: "ג'יימס? אני לא מאמין!"
הוא התחיל לרוץ ואני אחריו. רצנו במהירות והגענו לגן שעשועים ישן ונטוש, בגן השעשועים היה ביתן קטנטן ומשם בקעו קולות בכי. זיהיתי את הבכי זאת הייתה אלינור.
לואי מיהר להיכנס לאותו ביתן ואני נשארתי מבחוץ כי פחדתי להיכנס.
אחרי דממה של כמה דקות מתוחות, מתוך הביתן יצאה בריצה אלינור ונפלה לזרועותיי בבכי.
פניה היו מלאות בלכלוך ובגדיה היו מלוכלכים כאילו לא ידעה מעולם מה היא מקלחת ובגדים נקיים.
כעבור כמה דקות יצא גם לואי, הוא ניגש אלינו, חיבק את אלינור ולקח אותה לספסל.
התקשרתי מיד לזאין וביקשתי ממנו שיבוא לפארק במהירות האפשרים עם האוטו.
זאין בא באמת מהר ולקח את אלינור ואותנו לבית החולים.
שם טיפלו בפצעים הפתוחים של אלינור ואמרו לנו שאסור לה להתאמץ ולהרגש יותר מידי בשבוע הקרוב.
כשחזרנו הביתה השולחן היה ערוך ע"י ליאם וישר ניגשנו לאכול.
לא דיברנו כל הארוחה וגם אחריה, כל אחד עזר בנקיון המטבח וכולם הלכו לישון חוץ ממני ומלואי שממש דאגנו לאלינור וחיכינו שתצא מהמקלחת.
לואי אמר שהוא רוצה הלילה לישון עם אלינור כי הוא דואג לה ולבריאותה, הסכמתי איתו שככה באמת יהיה עדיף ואחרי שאלינור יצאה מהמקלחת הם הלכו לחדר שלה.