תקוות המלחמה

ידי משולבת בשלך,
הכל נראה אז מושלם.
החמימות, החיוך והחיבוק האוהב.
תן לי רק עוד דקה,
דקה אחת של פרידה.

הספינה מתרחקת,
ידי לך מנופפת לשלום.
הדמעות החמות זולגות הן מעיני.
לבי עוד מלמל תפילה קטנה,
תפילה מלאת תקווה.

החדר החמים, נהפך לקר.
ובלילות נותרתי לבד.
הפחד אשר בלילות וימים נעשה להרגל.
רק תקווה נותרה לי עוד בלב.

דפיקה נשמעת על הדלת.
רגלי קמות בעצב, מחפשות את הדרך.
היד הרועדת, פותחת הדלת.
ואז לבי מתרוקן. החיוך המוכר, אשר מלא פני באור.

החיבוק החם,
הנשיקה הרכה הנוגעת על שפתי,
הליטוף המרגיע,
אלי שבת מהלחמה.
והכל חוזר להיות מושלם,
מתי שאתה כאן.