הגיל הוא לא פרט חשוב -פרק 3 + 4 –

-פרק 3-

ראיתי את אביב האקס שלי, הוא גדול ממני בשנתיים, הוא סיים כבר את בית הספר. הזבל הזה בגד בי, איך הוא העז?!
החיוך שהיה לי על הפנים נמחק בשנייה שראיתי אותו, שחר הסתכלה לאן שהסתכלתי וראתה אותו היא הסתכלה עלי במבט מנחם, וכל זה תוך כדי ריקוד. סיימנו את

הריקו וישבנו במקום של הי"א לי ניקול ואגם, הן לא ראו את אביב וטוב שכך. המשך היום עבר משעמם והסבירו לנו שעוד חודש יצאים לגדנ"א ובלה בלה בלה…
הגעתי הביתה התארגנתי וחלפתי בגדים לזה : http://www.polyvore.com/cgi/set?id=92968880
ורז הקפיץ אותי לטסט, כן היום יש לי טסט ואם אני עוברת אני ורז הולכים לקנות לי אוטו, ני ממש שמחה, אני אהיה החברה השלישית שיש לה רשיון, לשחר וניקול יש

רשיון, ורק לשחר יש מכונית, לניקול אין עדיין מכונית אבל אני משכנעת אותה לא לקנות כי רז רוצה לקנות לה ליום הולדת השנה, אבל שששש.
עברתי את הטסט!! איזה מלכה אני!!!, איזה אוטו אני רוצה איזה אוטו אני רוצה, יש לי אני רוצה ג'יפ לבן, חלום חיי.
חזרנו הביתה ועשיתי שיחה משותפת שלי ושל שחר ניקול ואגם, אמרתי להם שעברתי את הטסט ושקניתי מכונית ושמחר אני לוקחת את כולם לבית הספר ונדפוק

כניסה, הן הסכימו והמשכנו לדבר.
קמתי בבוקר התארגנתי לבשתי את זה : http://www.polyvore.com/cgi/set?id=78489857
ויצאתי לקחת את הבנות. חניתי את המכונית ויצאנו כולם ביחד ונכסנו ביחד אמרנו שלום לשומר ונכנסנו לכיתה. בהפסקה ראיתי את רן הידיד הכי טוב שלי, הלכתי

אליו.
"אני כועסת עלייך" אמרתי בתוקפנות חמודה
"למה" אמר מגחך
"לא יודעת" אמרתי בחיוך ממיס כזה
"חיימשלי מה נעשה איתך?" אמר בחיוך
"אפשר לעשות הרבה" אמרתי וקרצתי לו
"מגעילה"
"סתם אני יודעת שאתה בקטע של שחר"
"מה?!?!, איך את יודעת?!" שאל מופתע
"לא ידעתי, אבל עכשיו כן" אמרתי בחיוך מנצח והוצאתי לו לשון. ספרתי עד 3 והתחלתי לרוץ בידיעה שהוא רץ אחרי, רצתי וחצר ולא הסתכלתי לאן אני רצה

והתנגשתי במישהו ונפלתי על התחת.
"אווץ'" אמרתי כשאני קמה ומנקה את התחת המליכלוך של הריצפה
"סליחה" שמעתי הסתכלתי מי זה וראיתי את גל
"גלוש" אמרתי וחיבקתי אותו, הוא חיבק חזרה, הסתכלתי מסביב וראיתי שכל מי שבחצר מסתכל.
"פוסטר? חתימה? אם מוזמנים לבקש אחר כך" אמרתי בחוצפנות וכל אחד חזר לעיסוק שלו
"מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו
"שלחו אותי לדבר עם המנהל לגבי הגדנ"א שלכם בעוד חודש"
"לפחות אתה בבית הספר לשבער שלך" אמרתי בחיוך כשהתקדמנו חזרה לבניין
"אני יודע, בגלל זה שלחו אותי ולא מישהו אחר" אמר בחיוך
"רגע, רגע, רגע, אם באת בשביל הגדנ"א זה אומר שאתה תיהיה המפקד שלנו?" שאלתי אותו, הוא רק הנהן ואז היה צלצול, נתתי לגל נשיקה בלחי והלכתי לקחת את

התיק ללכת לאשכול פייס, אבל לא ראיתי אף אחד מהכיתה, התקשרתי לניקול שאלתי איפה כולם היא אמרה לי לבוא למגרש, הלכתי למגרש ראיתי את כל כיתות י"א

היישבתי ליד ניקול. המנהל התחיל לדבר על הגדנ"א…. אחרי חפירות שלא עקבתי…

-פרק 4-

ואז גל עלה, לו דווקא הקשבתי, ראיתי שהוא רואה אותי חייכתי אליו והוא חייך חיוך קטן, כי זה בכל זאת מוזר שבאמצע נאום הוא יחייך.
ניקול נתנה לי מרפק.
"אווץ'" אמרתי ושפשפתי את המקום
"אני אחר כך צריכה לדבר איתך" לחשה לי
אח
רי הערצה אני וניקול הלכנו למקום הפרטי שלנו
"על מה רצית לדבר?" שאלתי את ניקול
"את באמת לא זוכרת אותו?"
"את מי?" שיחקתי אותה ראש קטן
"את גל"
"הוא מוכר לי אבל אני לא זוכרת"
"טוב אני אעשה לך ריענון" אמרה ובאה להתחיל לספר
"רגע מה יש לנו עכשיו?"
"שעה לשון והביתה"
"בסדר תתחילי" אמרתי היא התחילה לספר
-לפני 4 שנים-
כיתה ח'.
ישבנו בחצר, אני ניקול שחר ואגם, כזה בכיף פתאום שמענו צעקה זה בא מהכניסה של התיכון היה שם איזה ילד שצועק למישהו הוא יצא והיה שם גם חבורה כזאת

והיה אחד עם קביים הזה שצעק לקחת את הקביים לזה עם הגבס והתחיל לרוץ עם הקביים וזה עם הגבס רודף אחריו בקפיצות על רגל אחת, ממש הצגה נהיתה לנו

פה. בהפסקה השנייה הלכנו למקום שלנו וזה שצעק היה עוד פעם עם הקביים והתנגש בי ואני נפלתי והוא המשיך הלאה.
"הלו? את לא יודע לבקש סליחה?" שאלתי אותו, הוא הסתובב והסתכל אלי
"לא" אמר בחיוך משביץ
"חצוף!" אמרתי והסתובבתי והמשכתי ללכת הגענו למקום שלנו והעברנו שם את ההפסקה. עוד שעה והביתה, השעה עברה מהר. יצאתי מבית הספר לכיוון האוטובוס

ואז שמעתי צפירה הסתכלתי מי במכונית זה היה ההוא שהפיל אותי הוא פתח את החלון.
"מצעטר, צריכה טרמפ?"
"סורי, לא נוסעת עם זרים במיוחד כשהם מפילים אותך" אמרתי בחיוך מנצח והמשכתי ללכת לכיוון התחנה חיכיתי לאוטובוס עד שהוא יגיע, אחרי כמה דקות הוא הגיע

עליתי על האוטובוס וירדתי בתחנה נכנסתי הביתה נכנסתי להתקלח החלפתי בגדים לזה: http://www.polyvore.com/cgi/set?id=77396964
ואז קיבלתי אסמס מקרובת משפחה 'ליאל יש מצב את מצילה אותי אני צריכה שתשמרי על זיו' עניתי חזרה ' בכיף, אני בבית את יכולה להביא אותו' 'תודה ממש הצלת

אותי'. אחרי חצי שעה היא אמרה לי שהיא למטה ירדתי למטה וראיתי אותה מוציאה את זיו ואת התיק שלו. אמרתי לה שלום והיא נתנה לי את זיו ואת התיק שלו
"את ממש עוזרת לי"
"בכיף" אמרתי בחיוך
"זיו תגיד ביי לאמא" אמרתי לזיו והוא נופף לה לשלום, והיא נסעה.
"רוצה ללכת לגן שעשועים?" שאלתי אותו והוא הנהן עם חיוך. לקחתי אותו לגן שעשועים, נידנדתי אותו בנדנדה של התינוקות. ואז הוא לא רצה יותר בנדנדה, עליתי איתו למקום של המגלשות התישבתי והושבתי אותו מעלי ולפני שנתתי לנו תנופה ראיתי אותו שוב נשארתי קפואה, אבל הרגשתי שאני מחליקה במגלשה.