החבר שלי הומלס?¿?¿ – פרק 17

״ולי הבאת?״ אושרי שאל אותי
״אתה חושב ששכחתי את בעלי?!״ אמרתי לאושרי ונתתי לו נשיקה בפה
~~~~~~

״פאק״ אמרתי והתיישבתי, זה היה חלום, הסתכלתי ימינה, על אושרי שישן כמו מלאך, הוא הגורל שלי?!? הוא יהיה בעלי?!?

נקודת המבט של עילי:
נכנסתי לחדר שלי עצבני יותר מתמיד, מי הוא?! ומה הוא עושה עם בר שלי?! כוססרבאקק, הדלקתי סיגריה בשביל להירגע
אני לא יודע אם לנסוע או לא, להשאיר אותה לבד עם ההומו הזה?!
התקשרתי לנתנאל
״אע אחי?״ נתנאל ענה לי
״אני נוסע, תשמור עלייה כע?!״ אמרתי לנתנאל, אח יקר שלי, רק עליו אני סומך
״שומר״ ענה לי
״יאללה ביי אחי״ אמרתי וניתקתי, יצאתי מחדרי עם המזוודה, אני לא מאמין שאני עוזב אותה במצב הזה…
גווד ביי ישראל

נקטדת המבט של בר:
-בוקר-
התעוררתי מהשיר "what makes you beautiful" של 1D, אני חולה על השיר הזה, הסתכלתי על אושרי ששישן לידי, נזכרתי בחלום, מה אני אמורה לעשות עכשיו?!
הפסקתי את השיר המושלם הזה והערתי את אושרי
״אושרייי״ אמרתי
״עא״ אמר בקול ישנוני
״תתעורר, אסור שהם יראו אותך פה״ אמרתי והוא פתח עניים
״יש מצב שבו את לא יפה?״ שאל והסתכל עליי
״כן עכשיו״ אמרתי והסתרתי את הפנים שלי עם ידי כך שלא רואים את הפנים שלי, הוא הוריד לי את היד מהפנים וצחק
״יאללה לך להתארגן יש לך בית ספר עכשיו״ אמרתי
״מה בית ספר?״ שאל
״כן, בית ספר, אתה צריך גם ללמוד בחיים״ אמרתי והוא קם מהמיטה,
״הלכתי להעיר את כולם״ אמרתי ויצאתי מחדרי, הוא יצא אחריי
הערתי את כולם בזריז, נכנסתי להתקלח, לבשתי חולצת בית ספר בצבע ורוד בייבי, מכנסיים מנומרים, נעלתי סנדליים שחורים, איפור, בושם, דחפתי לתיק כמה מחברות וספרים, הלכתי לחדר של אושרי, דפקתי על חדרו
״כנסי״ אמר ופתחתי את הדלת, הוא לבש גינס קצר בצבע שחור וחולצה של אפורה עם סמל, הוא עמד מול המראה מסדר את השיער שלו
״היי חתיך״ אמרתי והתיישבתי על המיטה שלו מסתכלת עליו דרך המראה
״בקשר לאתמול…״ התחיל לומר והסתכל עליי גם דרך המראה
״אנו התכוונתי לזה״ אמר
״למה?״ שאלתי כמו מפגרת
״לנשיקה״ אמר והסתובב אליי, מה אני אמורה להגיד לו עכשיו?! אני בעצמי מבולבלת…
הוא התקרב אליי, הוא התיישב לידי על המיטה
״תגידי משהו, גם אם זה לא״ אמר בלחש אחרי כמה דקות של שקט
״אני מבולבלת״ אמרתי והסתכלתי לתוך העניים המושלמות שלו, שהיא אפשר לסרב להם
״בואי ניקח ניסיון לכמה ימים, נראה עם זה עובד בסדר?״ שאל והסתכל עליי, המשכתי להסתכל לו לתוך העניים…
״כן״ עניתי מבולבלת, אוווף העניים שלו, העניים שלו מבלבלות אותי, זה לא הוגן, למה אני רגישה לעניים כחולות?! היא אפשר להגיד לעניים שלו לא…
״כן זה אומר שאנחנו ביחד?״ שאל
״כן, אבל אסור שאף אחד ידע או ישמע או יראה״ אמרתי מדאגה
״להכול אצלך יש תנאים״ אמר ונשכב על הגב
״אם מישהו ישמע או יראה אותנו הלך על שתיינו״ אמרתי ונזכרתי בעילי, פאק יש לי חבר בסתר כשיש לי חבר ?!?!?!? במה הסתבכתי?!?!?!
ירדנו למטה, השמנים ישבו בסלון
״עילי לא היה אמור לבוא?״ שאלתי את נתנאל, לא שאכפת לי ממנו, אחריי אתמול…
״הוא בצרפת מפגרת״ אמר לי
״מפגרת תקרא לזונות שלך״ אמרתי ואני ואושרי הלכנו למטבח, יש לי מזל שלפחות עילי לא בארץ…
״היי דינה״ אמרתי לדינה שהכינה כמה דברים
״היי, לא תכירי לי את החבר החדש שלך?״ שאלה, היא לא רגילה שאני מביאה בנים
״אושרי, דינה, דינה אושרי״ אמרתי והצבעתי על כול אחד מהם
״היי״ אושרי אמר
״בוקר טוב, הכנתי חביתות, בסדר?״ שאלה והסתכלה על אושרי
״כע״ אמר
״בוא״ אמרתי והתיישבנו ליד השולחן והתחלנו לאכול

הגענו לבצפר יחסית מוקדם, הלכנו למזכירות לרשום את אושרי לבצפר (:
״כן בר״ המזכירה אמרה כשנכנסנו למזכירות
״אני צריכה לרשום אותו לבית ספר״ אמרתי והסתכלתי על אושרי
״איזה כיתה?״ שאלה והסתכלה עליו
״ י' ״ אמר בחצי שאלה והסתכל עליי, הנהנתי בראשי
״זה קצת בעייתי להירשם מעכשיו לעכשיו, אני ינסה לעשות את כול המאמצים״ אמרה והסתכלה על אושרי
״שניה״ אמרה והקלידה כמה דברים במחשב, היא הרימה את השפופרת של הטלפון וחייגה
״מירי?״ שאלה בטלפון
״אני צריכה אותך לשניה״ אמרה, שמעתי רק צד אחד של השיחה
״טוב בסדר״ אמרה ונתקה
״מירי עוד מעט תבוא ונראה מה עושים״ אמרה, מירי היא גם הרכזת של השכבה שלנו וגם המחנכת שלי, נדפקתי…
״בנתיים אתה יכול למלא את הטופס הזה״ אמרה ונתנה לו טופס ארוך ועט
״בר, את יכולה לחזור לכיתה״ אמרה לי, חחחח, מצחיק.
״זה בסדר אני יעזור לו״ אמרתי ומשכתי את אושרי לכיסאות והשולחן שמחוץ למזכירות
״אין לי כוח״ אמר והניח את העט אחרי שכתב את השם שלו
״כבר אין לך כוח?״ שאלתי צוחקת
״את יודעת כמה זמן לא כתבתי?״ אמר
״תביא, אני יכתוב״ אמרתי ולקחתי את הטופס

הלכנו לכיתה, אנחנו באותו כיתה למזלי, פתחתי את הדלת של הכיתה ושתינו נכנסנו,
״מה זה באיחור הזה?״ המורה שלה בזמן שכול הכיתה הייתה עסוקה להסתכל על אושרי, גם נוי ותהל היו מפתעות מהיופי, הן עשו לי סימן של של 'מה עם היד', אמרתי בלי קול ״אחר כך״ רק עם השפתיים
״הבאתי את הילד החדש״ אמרתי למורה, וכול הבנות חייכו והתלחששו אחת עם השניה
״איך קוראים לך?״ המורה לגאוגרפיה שאלה
״אושרי אמסלם״ אמר
״טוב שב ליד בר״ המורה אמרה והלכנו לשולחן, נוי מסרה לי פתק שכתוב בו ׳מי זה החתיך הזה?!?!?!׳ רציתי לצחוק אבל התאפקתי…
׳זה שאמרתי לך שהוא כאילו הידיד שלך, אני יספר לך מאוחר יותר, זה יותר מידי ארוך׳ כתבתי ומסרתי לה את הפתק, היא עשתה פרצוף עצוב, חחח…

היה צלצול להפסקה וכול השולחן שלנו היה כבר מלא בנות, ראיתי שאושרי לא עומד בכול השאלות, חחחח
״יאללה תפזרוו את ההפגנהה״ צעקתי
״למה מי את שאני יקשיב לך?״ רוני הזונה של השכבה והבצפר אמרה לי, היא לא איתי באותה כיתה, למזלי…
״חבל על כול המאמצים הוא לא רוצה זונות״ אמרתי
״כמוך?״ שאלה
״לא״ אמרתי והסתכלתי על אושרי ״לפחות אני לא תוצאה של קונדום קרועה״ אמרתי והיא הייתה בהלם כולל אושרי
״תקשיבי ותקשיבי לי טוב חמודה, לא כדאי לך להתעסק איתי, גמדה״ אמרה בקול הפרחי שלי וראיתי שהולכות לצאת לה דמעות בעניים
״את לא מזיזה לי״ אמרתי
״את מה? את הביצים שלך?״ שאלה
״לא שלך״ אמרתי כשבתוך תוכי אני מתה מצחוק
״חכי חכי, אני אשלך את שמואלוב, כחלון ובוסקילה לטפל בך״ אמרה, בוסקילה אין לי מושג מי זה אבל מזל שהיא לא יודעת שאני אחות של נתנאל
״סבבה, נראה למי הם יגיעו קודם״ אמרתי ויצאתי מהכיתה יחד עם אושרי תהל ונוי
״למה רבת איתה?״ אושרי שאל אותי
״סתם היא מעצבנת אותי, חושבת שהיא מלכת העולם..״ אמרתי ויצאנו לדשא