ליבי לא היה שייך לו

זה מוזר.
העובדה שהוא הצליח לשבור את ליבי,
למרות שלא באמת היה שלו.
אני זוכרת שבהתחלה,
ניסיתי לשמור ממנו מרחק,
ניסיתי ככול יכולתי.
אבל בסוף, אני מניחה, שהכי
טוב שלי, פשוט לא היה מספיק.
אני מניחה שבהתחלה שמרתי ממנו מרחק,
כי טוב, הוא היה תפוס.
אבל לאחר מכן, תפסתי מרחק כי
הוא היה ה"טיפוס" שלי
ואני מניחה, שפשוט הבנתי שאני לא מוכנה עדיין.
אבל הוא לא נכנע,
הוא הצליח להיות כול מה שרציתי.
הוא היה זה שעמד לצידי בזמנים קשים
וזה שתמיד הצליח לעודד אותי.
הוא תמיד היה זה שגורם לי לחייך,
כאשר הדבר היחיד שרציתי לעשות היה לבכות.
ואני מניחה שככה הוא מצא את דרכו לליבי.
אך, הוא לא ידע זאת,
ופשוט קם יום אחד והמשיך בחייו.
אז ככה, מסתיים הסיפור,
ליבי נשבר על ידי בחור שכנראה לא היה מודע
לעובדה שהוא עושה את זה.
בחור, שליבי לא היה שייך לו.
לפחות לא לגמרי.