#2 Game of blood and love

~נקודת מבט של קליירי~
הגעתי לבית של בת דודתי שאני אפילו לא ידעתי את שמה, הוצאתי את המיזוודות מתא המיטען של המונית שילמתי לנהג והוא נסע … ואני נישארתי לבד עם 5 מיזוודות מול הבית של בת דודתי .
הבית היה ענק,כניראה בעל 3 קומות או יותר , הבית היה לבן והדלת הענקית הייתה בצבע חום והיה עליה סמל מוזר של חצי ירח ועוד איזה שהיא צורה לא מובנת.
ואז ראיתי מישהו מיסתכל עליי החלונות של הקומה הראשונה וכשהיסתכלתי עליו בחזרה הוא נעלם ! ואז ליפ שהספקתי להרהר ולחשוב ולעקל מה שראיתי כעט ראיתי מישהי יוצאת מדלת הבית ורצה לעברי , היא הייתה גבוה בלונדינית ורזה וצבע עורה היה ממש לבן האי הייתה ניראת בת 20+ , טוב לפחות אני לא יגור עם זקנה מפחידה ומסריחה . היא נתנה לי חיבוק חזק ומאוד מוחץ וחייכה אליי ״ הייי אני אנסטסיה ובקיצור אנה ואני ככל הניראה בת דודה שלך ״ היא ציחקקה ואני עשיתי צחוק מאולץ. ״אני קלייר אפשר ליקרוא לי קליירי או קלי ״ וחייכתי את החיוך הכי מאולץ שהיה יכול להיות, היא היסתכלה עליי לחצה לי את היד ואז העבירה מבט על המיזוודות ״מזל שאת רק קומה שנייה״ היא אמרה ואז היא שוב החזירה את מבטה אליי ״אחרי שאנחנו נשים את כל המיזוודות למעלה את תיתקלחי ותיתלבשי יפה היום יש מסיבה ואת באה איתי כדי להכיר את העיר שלנו כולם יהיו שם תאמיני לי !״ הינהנתי והיסתובבתי כדי לקחת כמה מיזוודות והיא ישר רצה אליי לעזור לי ניכנסנו אליה הביתה והיא התחילה לעלות במדרגות אז הלכתי אחריה ״ אז את גרה פה לבד?״ שאלתי מתוך נימוס אמא שלי תמיד הייתה אומרת לישאול שאלות כדי שיהיה נעים למארח.
״כן לצערי עד שאני לא ימצא בעל ״ והיא גחחה ואני גיחחתי איתה , כשהגענו לקומה השנייה היסתכלתי מסיביבי הקומה הייתה ענקית והיה בקומה שלושה חדרים לא יותר ואנה ניכנסה לחדר עם דלת שחומה וגם על הדלת הזאתי היה בדיוק את אותו סימן שהיה על הדלת של הכניסה לבית,״מה הסימן הזה אומר?״ שאלתי והצבעתי על הסימן והיא חייכה ״זה סימן עתיק ואמא שלי קיעקע עליי וגם על עצמה וגם על אמא שלך והוא אומר לגרש את הרוע או את השדים! חהחהח אני לא מאמינה בזה אמל כשאני ואמא שלי קנינו את הבית הזה היא ציירה על כל דלת אפשרים את הציור הזה אז בתור מזכרת וכבוד בישבילה השארתי את הסימן הזה״
״הבנתי ״ מלמלתי וניכנסתי לחדר הוא היה ניראה כמו חדר ממוצע יפה לא גדול בדיוק כמו שאני אוהבת ! חייכתי אליה ״תודה רבה אנה ״ והיא חיבקה אותי ״עוד שעה וחצי תיהיי מוכנה למטה תהני ״ והיא יצאה מהחדר .
הוצאתי את הבגדים מהמיזוודות היתמקמתי את הכל סידרתי במקום והלכתי להיתקלח , נתתי למיקלחת לישטוף את הכל ממני הכל הכל הכל!
יצאתי מהמיקלחת היתלבשתי וירדתי למטה ושמעתי את אנה מדברת בטלפון ״אסור שיקרה לה משהו !היא הדבר הכי יקר שהיה אצלי ואני מוכנה למות בישבילה ! אל תספר לאף אחד מה היא באמת אז תישמור על הכל כמו קודם ביי״ ואז ניכנסתי למיטבח ״ אוייש הבהלת אותי !״ היסתכלתי עליה ״עם מי דיברת ?״ היא היסתכלה עליי כאילו מנסה ליקרוא אותי ואז היא חייכה ואמרה ״ אני היתקשרתי להגיד לגבי המתנה של סבתא שלי שהגיעה מחו״ל , בן דוד שלי מסיע אותה אליי מחר ולכן אמרתי לו לישמור עליה ולא לגלות לאף אחד מה היא כי אם מישהו אחד יודע אז כולם יודעים וזאת מתנה מאוד יקרה שאני מוכנה למות בישבילה ״ ואז הבנתי שהיא לא מדברת עליי איזה סתומה אני למה שהיא תיהיה מוכנה למות בישביל מישהי כמוני ?! ״את רוצה לדעת מה היא?״
הינהנתי ״אלה עגילים שהובאו ממלכת אנגליה עצמה ! אני כל כך מיתרגשת!!״ חייכתי והרוחות נירגעו ״טוב אז את מוכנה לצאת למסיבה ??״
״מוכנה ומזומנה״ גיחחתי ויצאנו מהבית.
הגענו לאזור פתוח ניראה כמו מיגרש , והיה שם לפחות עשרים אלף איש וביניהם ילדים בגילי. כולם היו עסוקים בעינינייהם , אחדים היתעסקו בלדבר ואחדים (בני הנוער שביניהם) היו עסוקים בלהיתנשק .
״את יכולה להמשיך להיסתובב לבד? קוראים לי ״ אנה אמרה לי וחייכה אל איזה גבר שניפנף לה ביד ואני הינהנתי ״טוב תהני ״ היא חייכה ובצורה מאוד מהירה נעלמה .
היסתכלתי מסיביבי ואני רואה מלא נערים יושבים וצוחקים יחד וכניראה ששותים יין כי בכוס היה משקה אדום ,כולם ישבו בחצי עיגול ענק שעשוי מאיזה שלושים כיסאות פלסטיק .
הם ניראו כל כך מושלמים הם ניראו כאילו הם נולדו ככה , מלאכים.
רציתי לעבור לייד החצי עיגול שלהם ואז ליפני שעוד הספקתי לעבור לידם שמעתי אחד מהם מריח משהו ואז היסתובב אליי ועיניו היו כימעט אדומות ,
ואז הוא היסתובב ממני בחזרה לחברה אך כולם הישתתקו , אני עברתי ליידם וכולם ניראו כאילו הם הריחו ריח מושלם של גן עדן וכולם פיתאום היו עם עיניים אדומות , ניבהלתי וניתקפתי התקף חרדה ובימקום להמשיך ללכת אני נעצרתי ממש מולם והיסתכלתי עליהם , הם היו ניראים פיראיים,מפחידים, כאילו חולים בשכל והכי מפחיד שהם ניראו כאילו הם לא יכולים לישלוט על עצמם.
אך אחד מהם היתקרב אליי והיסתכל לי בעיינים ואני בשלו והיסתכלתי ופיתאום הייתי שקועה באישוניו והיתרחבו ואז חזרו לגודלם המקורי, ומילים ניחרטו לי בראש ״לא ראית לא שמעת לא היית״ ואז פיתאום הייתי לבד במיגרש חנייה ליד המכונית של אנה ,אך אנה לא הייתה שם , מבולבלת לגמרי לא מבינה מה קרה עכשיו ולא מבינה איך מאנה שהייתה ממש ליידי הגעתי למכונית של אנה , בלי אנה .
החלטתי לחזור ליבדוק ולחפש איפה אנה , שוב הלכתי למיגרש הענק והמראה היה בדיוק אותו מראה ואז קיבלתי מכה חזקה בכתף והרגשתי שמשהו נישפך עליי ״יואו אני כל כך מיצטער!״ הנער אמר לי ואני היסתובבתי כדי ליראות על מי אני צריכה ליצעוק אך כשהיסתכלתי עליו והוא עליי הרגשתי שאני מכירה אותו והוא זכור לי מאיפה שהוא … אל מאיפה?
״אני מכירה אותך?״ שאלתי ברוב טימטומי ״ לא חח ניראלי טעית בבחור״
הוא צחק אך כאשר היתקרב אליי לנקות לי את מה שנישפך עליי עם מטלית עניו פיתאום ניהיו קצת אדומות ורודות כניראה ״אתה בסדר?״ שאלתי וניסיתי ליאות את פרצופו אך ידיו היו עליהם ״סליחה אני חייב לזוז ביי״ ואז בשנייה אחת הוא נעלם , זה לא פייר שכל העיר הזאתי מהירה כל כך!