the blood of an Angel פרק -2- (1D) אבא חורג :(

פרק -2-
כל היום העברתי בלראות טלוויזיה.
השמש כבר שקעה ומאז הבוקר ליאם לא מדבר עלי.
אני מפחדת שליאם והארי מדברים על זה או סיפרו את זה לכל הבנים.
אין לי כוח עכשיו לחמישה בנים שומרי ראש.
נעצרתי על החדשות, היתה כתבה על פורקס.
"והינה לחדשות גבר בן 50 לחיו רצח את אישתו" השדרנית אמרה .
"או מי גאד" שמתי את יד על פי.
זה ג'ורג' ואימא שלי !!!!
דמעות ירדו מעיני.
"בן זונה" צעקתי זורקת על הטלוויזיה כרית.
כל הבנים ירדו מהר למעטה. ראו אותי אדומה מבכי.
הסתכלתי עליהם. הם בחיים לא יבינו אותי.
רצתי החוצה. נופלת במדגרות לבית.
נשארתי לשבת על הרצפה בוכה כמו מטורפת.
שפתי רעדו. כולי רעדתי.
אימא שלי מתה.
והכל בגלל אבא שלי . אספתי את עצמי רואה שהמרפק שלי השתפשף .
החולצה עלתה קצת חושפת מהבטן שלי אבל באמת שלא היה לי אכפת.
היא גם עלתה למרפק.
הגעתי לדלת פותחת אותה לאט רואה את כל הבנים המומים דבוקים למסך.
"אני ימצא את הבת החורגת שלי מקנזי סטייל ואני ארצח גם אותה" אמר ג'ורג' למצלמות
"אוי אלוהים אדירים" אמרתי נופלת על הרצפה.
כולם הסתובבו אל הכיוון שלי. דואגים .
ליאם הרים אותי לשכב על הספה . רעדתי מקור. מסתבר שהחולצה שלי ניקרעה.
הבנים הסתכלו על החתכים שלי וגם על החדש מאתמול. 'FREE'
"כניראה שאני לא חופשיה כמו שחשבתי" לחשתי וליאם ליטף את הלחי שלי.
אל ודס הלכו לאיזה מלון יש להם ישיבה חשובה בעיר אחרת אז הם לא יהיו שבוע.
אבל בדיוק שהיתי צריכה את אל.
כולם ישבו מסביבי.
הראש שלי היה על הברכים של ליאם והרגלים היו על הארי.
ליאם ליטף את הראש שלי מנסה להרגיע אותי.
דמעו חדשות כל הזמן עלו.
בשלב מסוים עזרתי אומץ וקמתי מהספה.
הלכתי למטבח. הוצאתי סכין גדולה.
אני מעדיפה למות לבד בלי שג'ורג' יהרוג אותי.
"מקנזי" שמעתי צעקות.
התעלמתי מהן מרימה את הסכין מכוונת לבטן.
החזקתי אותה בשתי ידים.
"אני באה אימא" אמרתי ואז ברגע האחרון הארי וליאם עצרו אותי.
ליאם החזיק אותי והארי לקח לי מהיד את הסכין.
"לא" צרחתי.
"תנו לי למות בשקט" המשכתי להתפתל בתוך החיבוק של ליאם.
לא משנה כמה הכאבתי לו עם האגרופים שלי הוא לא בכה. הוא לא זז.
בשלב מסוים התעיפתי ובכיתי על החזה של ליאם.
"למה" לחשתי עליו.
"בואי" אמר מרים אותי למיטה למעלה.
הוא השכיב אותי על המיטה מכסה אותי ועומד ללכת.
"לא אל תלך" אמרתי תופסת בידו.
"מקנזי" לחש. הוא התכופף והתישב על הרצפה ליד המיטה שלי.
הוא שר לי מלטף את ראשי עד שנירדמתי.
אבל הרגשתי שהוא קם.
"תחזור לפני שתלך לישון" שאלתי והוא הנהן.
ניקשרתי עליו. יש בו משו מיוחד.
והוא ממש עוזר לי…
עם הוא לא היה פה ממזמן היתה פה משטרה ואמבולנס.
"הנערה מקנזי סטייל התאבדה בעקבות רצח אימא והרוצח שאחריה" דמינתי את זה כבר בחדשות.
פתאום שמעתי רעש.
פתחתי את עיני מהר רואה את ליאם.
"באתי להגיד לילה טוב" הוא אמר. הוא היה בתרנינג ובלי חולצה.
נשכתי את שפתי התחתונה. ואו יש לו גוף.
משכתי בידו והפלתי אותו למיטה. הוא צחק ואני יחד איתו.
"הרבה זמן שלא צחקתי" לחשתי משפילה את ראשי.
"הי הי" אמר מרים את ראשי.
"יש לך חיוך יפה, תמשיכי לחייך" אמר ואני חייכתי קצת.
"עכשיו לישון" אמר ושם את ידו על עיני.
צחקתי מזיזה את ידו שמה לב שפרצופו ממש קרוב עלי.
הפסקתי לצחוק מסתכלת עמוק בתוך עיניו.
קירבתי את ראשי עליו ושפתיי ריפרפו על שלו.
פתאום פתחו את הדלת.
"מקנזי את ערה" שאל הארי .
התרחקנו מהר אחד מין השני. מסמיקים.
"אופסי רק רציתי לשאול עם יש לך מרכך" אמר הארי מצחקק.
"כן בתיק רחצה" אמרתי והמשכתי להסתכל על עיניו של ליאם.
"מצאתי לא רק את המרכך" אמר וראיתי שיש מחוץ לתיק רחצה טמפונים.
"אלוהים אדירים" אמרתי קמה מהר מהמיטה ומסתירה את זה.
"לפחות אני יודע את זה עליך" אמר ליאם שחזרתי לשכב לידו.
"אתה רוצה לדעת עלי עוד" שאלתי מחייכת קצת.
"כן" אמר .
~העברנו את הלילה בלספר דברים אחד על השני כמובן שהשמטתי את החלקים עם אבי החורג. ~
נירדמנו בסביבות 2 לפנות בוקר.
אני מרגישה טוב עם ליאם. הוא עוזר לי.
~בוקר~
התעוררתי וליאם כבר לא היה לידי. אבל על השידה היתה כוס תה.
חייכתי לעצמי.
התישבתי לוקחת את הכוס תה ושותה ממנה.
לאחר שסיימתי ירדתי למעטה רואה את הבנים יושבים שם ורואים טלוויזיה.
"היי" לחשתי והם הרימו את ראשם עלי.
"איך את מרגישה" שאל זאין.
"יותר טוב, אין עליכם" אמרתי בחיוך קטן. הלכתי לשים את הכוס בכיור ושהלכתי למקרר ראיתי שהוא ריק.
"אמ אני אלך לקנות אוכל" אמרתי שהתחלתי לעלות למעלה.
"ליאם יבוא איתך" אמר הארי וסובבתי את הראש רואה את לחיו של ליאם נהפכות לאדומות וכולם צוחקים.
השפלתי את ראשי עולה למעלה להתקלח.
נעלתי את הדלת. וששוב נישארתי בהלבשה תחתונה הסתכלתי על החתכים שאבי עשה.
פתחתי את המים על הכי חזק שלא ישמעו את הבכי שלי.
עד כמה שהרגשתי יותר טוב. עדין היה לי את הדבר הזה.
המפלצת שנימצאת בתוכי. המפלצת שהשתלטה עלי שהתמכרה לחתוך.
לקחתי שוב את אותן המספרים ניכנסת מתחת למים וחותכת את הירכיים.
פסים חדשים של דם ניהיו. ואז נשטפו עם הזרם של המים שצרב.
לאחר חמש דקות יצאתי מהמקלחת מהר לחדר, טיפת דם נפלה על הריצפה.
"שיט" מילמלתי לוקחת מגבת קטנה ומנגבת אותה.
ניכנסתי לחדר נועלת אותו ואז שמתי לב שעל המגבת יש כתם דם.
"שיט אוי, פאק שיט" אמרתי מורידה מהר את המגבת ושמה הלבשה תחתונה.
עצרתי את הדימום, ואז שמתי על זה קצת תחבושת שלא ימשיך הדימום.
שמתי סקיני ג'ינס וחולצה צמודה בצבע שחור. אספתי את השיער לקוקו גבוה.
בדקתי במראה שלא ברח דם מהרגל וחייכתי קצת.
שפתיי היו בהירות ותפוחות ועורי היה בהיר גם ככה.
שמתי קצת איילינר שלא ישימו לב לעור החיוור שלי .
יצאתי החוצה ניתקעת בליאם, הוא חייך מגרד את ראשו בעצבנות.
חייכתי עליו.
"אני בדיוק באתי לקרוא לך" אמר ואני הנהנתי קלות וירדנו למעטה.
"ביי" צעק ליאם ואני הלכתי אחריו בשקט.
ניכנסנו למכונית שלו. הוא הגביר את המוזיקה ובדיוק היה אבריל לאבין.
התחלתי לשיר את הפזמון וליאם חייך עלי.
הוא שם את ידו על הרגל שלי בדיוק איפה שחתכתי לפני כמה דקות
התקווצתי בכאב פולטת צרחה קטנה .
"לא" הוא אמר ואני השפלתי את ראשי.
"למה" שאל ועיניו נצצו.
"אתה לעולם לא תבין" אמרתי מפנה את מבטי לחלון.
"אוח" אמר .
הוא עצר ברמזור ועצם את עיניו משעין אחורה את הראש.
"אלוהים מה את עושה לי" אמר וליבי פעם בחוזקה.
"מה מה עשיתי" שאלתי . שפתי רעדו.
נשכתי את שפתיי התחתונה בלחץ. אני עושה זאת שאני לחוצה.
פתאום הוא עצר בצד.
"מה קרה" שאלתי הוא הניח את ראשו על ההגה עוצם את עיניו חזק.
פתחתי את החגורה מלטפת את ראשו. שיערו הנעים ניכנס בין אצבעותיי.
פשוט המשכתי לעשות את זה מהופנטת מהרכות.
נהמה חלושה ניפלטה מפיו.
הוא הרים את ראשו מסתכל עלי.
"סליחה" לחשתי חוזרת למקום שלי. הסתכלתי לחלון. דמעה קטנה זלגה במורד הלחי שלי.
דמעה חמה. אני יודעת שלא הייתי צריכה לעשות את זה אבל.
פשוט לא יכולתי לעצור את זה.
"מק' תסתכלי עלי" אמר ליאם וסובב את ראשי עליו.
"מק' " שאלתי בחיוך קטן.
"מה הבעיה במק'" שאל ואני חייכתי משפילה את ראשי.
"שום דבר לי" אמרתי וצחקוק קטן ניפלט מפיו של ליאם.
הוא הרים את ראשי מהסנטר שלי והסתכל עלי בעיניו החומות המושלמות.
הוא הוריד לאט לאט את ראשו עלי מקרב את שפתיו אל שלי.
ששפתיו נגעו בשפתי,
אי אפשר לתאר את ההרגשה. עצמתי את עיני.
מזיזה את שפתי עם שלו.
הן כאילו התמזגו. נהפכו לאחד.
פתחתי את פי נותנת ללשונו להיכנס.
שמתי את ידי על העורף שלו לא נותנת לו לעזוב.
לאחר מספר דקות התנתקנו.
התנשמתי במהירות, ליבי לא הפסיק לפעום.
המצח שלי היה קרוב אל המצח שלו.
"א-אני.. –ל-ליאם" התחלתי לגמגם לא יודעת מה להגיד.
"זה בסדר" אמר מלטף את הלחי שלי.
"בואי נלך לקנות אוכל" שאל ואני הנהנתי.
הוא שם את ידו על ידית ההילוכים ואני שמתי את ידי על שלו.
חיוך קטן עלה לשפתי וגם אל שלו.
שפתי היו תפוחות וורודות. מיששתי עם האצבע שלי את השפתיים להרגיש עם זה היה אמיתי.
אפעם מכל ה3 נשיקות שהיו לי בחיים לא הרגשתי כמו זאת.
הגענו לסופר ממלאים שתי עגלות והלכים לשלם.
שהינו בדרך חזרה שמתי את ידי על הרגל של ליאם.
"לי" שאלתי והוא הסתכל על הדרך.
"האמ" מילמל.
"מ-מה אתה מ-מרגיש כ-כ-כלפי" שאלתי חוששת.
הוא תפס את ידי והרים אותה מנשק את גבה.
"משו שלא הרגשתי הרבה זמן" אמר וחייך אלי.
"אז אנחנו ביחד" שאלתי והוא הנהן.
"כבר חמש שנים היתי לבד" לחשתי והוא הסתכל עלי מנשק עוד כמה פעמים את היד שלי.
הגענו הביתה ניכנסים.
"בנים בואו לעזור להכניס את הקניות" צעקתי להם והם יצאו החוצה.
אני וליאם עמדנו במטבח מחיכים אחד לשני.
"אני חושבת שאתה ממש…" לא הספקתי לסיים וכבר הוא התנפל עלי בנשיקה.
הנשיקה היתה יותר לוהטת מהזאת במכונית.
ליאם תפס בגב התחתון שלי מצמיד אותי עליו.
אני העברתי את ידי בשיערו .
"אחמ" פתאום שמענו עם צחקוקים.
הסתובבתי וראיתי את הבנים עומדים וצוחקים.
השפלתי את מבטי מסמיקה.
"אז הצלחתה אחרי הכל" שאל הארי מניח את ידו על הכתף של ליאם.
מה הצליח?!
רצתי משם למעלה.
הם תיכננו את זה ?!
הוא לא באמת רוצה אותי ?!
אפחד לא רוצה אותי.
ניכנסתי לחדר שלי נועלת אותה ונישכבת על המיטה בוכה.
נ.מ ליאם *^*
"למה אמרתה את זה" שאלתי עצבני את הארי.
"עד שאני מרגיש ככה שוב אחרי סופיה ודניאל" צעקתי עליו.
"אמ אופס" שאל .
"היא בטח חושבת שזה היה התערבות או משו" אמרתי שם את ידי על הפנים.
"אני ממש מצטער לי " אמר הארי ואני הנהנתי.
"זה בסדר אני פשוט ממש מחבב אותה" לחשתי והארי שם את ידו על הכתף שלי
"לדבר איתה" שאל זאין ואני לא עניתי.
"אני עליתי לדבר איתה" אמר לאחר מספר דקות.
הלכתי לשבת בספה מחכה שמקנזי או זאין ירדו.
פחדתי, אני היתי צריך לעלות לשם!!
אני היתי צריך להיות זה שמסביר!!
לאחר מספר דקות החלטתי שזהו אני עולה .
עליתי למעלה שומע מהחדר שלה צחקוקים.
הצצתי מהדלת שהיתה פתוחה, ראיתי את מק' וזאין ממש קרובים אפילו ניראלי מתנקשים !! ניכנסתי לשם מהר עם דמעות בעיניים….