מוות חלק

אני פוחדת מהצל של, אני חושבת שזה מישהו אחר.
שזה לא אני, שהצל יהרוג אותי.
הוא ניגודי שלילי ואפל שהלילה קורן הוא מופיע.
בגלל שיש טיפת אור אחת, שיאפשר לו
לרצוח.

הצל זה לא אני, לא חלק מגופי.
הוא עוקב אחרי, סופר את הזמן עד שיגיע הסוף.
עד שיכבה האור הנר הקטן.
אני.

המוות קרב בכל יום שעובר כל שעה, דקה.
הצל מחכה שפשוט הזמן יגמר.

הוא יודע שהוא הולך איתי למות.
אך הסיפוק גדול מאוד.
הוא יודע שלא חיים תמיד.
הוא יודע שהוא יקבר אותי.

אבל הוא מסתפק שאני ימות.
ועוד מעט נגמר הזמן שלי ושלך..

עוד שלוש.. שתיים.. אחת..