ספרים הם אינם אנשים.
ספרים הם אינם אנשים.
אני מניחה שמשום כך הם נשארים בחיינו.
הסיבה שבגללה אנחנו יכולים לחזור אליהם שוב ושוב,
בלי שום הרצאות וריבים איתם.
הסיבה שאם לא תזכור את כול הפרטים,
הם לא יכעסו.
הם לא ירגישו נבגדים, אם תתחילו עם ספר אחר.
הם לא צריכים תשומת לב כמו בני אדם.
והאמת, כול כך קל יותר עם ספרים.
הדבר הרע היחיד,
הם לא יכולים לדבר.
אחרת, הייתי מצליחה כמעט לחלוטין
להפסיק לדבר עם בני אדם.
תגובות (5)
נכון :(
אני כל כך מסכימה איתך, אוף ;;
הלוואי שהדמויות שאני כל כך אוהבת, כל כך מחוברת אליהן, שהמחשבה על מה הן היו אומרות במצבי או על מה שאמרו בספר גורמת לי אושר וצחוק, היו קיימות. חיי היו כל כך מושלמים ♥
או לחיות איתם. להיכנס לתוך הספר ולחיות בעולם שלהם, ולו רק לכמה רגעים.
וואו. כל כך.. :(
ואני מסכימה עם שאדו האטנר, אך אנשים כאלו, חיים רק בספרים, לצערי.
את יודעת, בגלל זה אני אוהבת לחלום. כי בחלומות הכל כל כך שונה, אני יכולה לדמיין מה שאני רוצה, אני אפילו יכולה לחיות דברים שהייתי כל כך רוצה שהם יקרו.. בגלל זה אני יכולה להיות דיי מרחפת. והכי חשוב, החלומות כל כך שונים מהמציאות, וכל כך יותר טובים ממנה♥
(וסליחה אם אני חופרת או משהו XD)
ספרים בשבילי, זה דרך לשכוח (לברוח) לחיים אחרים, לדמויות שמרגישות כמוני.
שם אני שוכחת מהבעיות והכאב בעולם האמיתי.
לדעתי גם הכתיבה היא ככה, בכתיבה אתה ממציא עולם משלך, חיים משלך, זה פשוט מדהים!