אין לה רגשות?
תמיד רמסת את רגשותיה.
היא תמיד שתקה, תמיד לא הגיבה, תמיד הסתירה.
כבר שנים שאת דורכת עליה, על רגשותיה, על ליבה- כאילו היה חפץ חסר כל תועלת.
כבר שנים שהיא מעוותת את פרצופה, חיוך עצוב.
היא מסתירה הכל מאחורי חומות של צחוק, חומות של כאב.
כך רמסתם אותה, כולכם שברתם אותה.
את כל דעותיה רמסתם, פסלתם במיידי.
הדבקתם עליה תווית.
דחיתם אותה, גירשתם אותה, לאן היא תלך?
חשבתם שאין לה רגש, טעיתם.
גם לה יש רגשות, גם לה מותר לבכות.
היום, היום היא נשברה,
היא שפכה בפנייך את כל ליבה,
היא פרקה את כל הכאב שהסתירה בתוך ליבה.
את מצידך, המשכת בדרכך האכזרית,
המשכת להכחיש את האמת, המשכת לחשוב רק על עצמך.
תגובות (6)
וואו.
זה סיפור קשה ועמוק.
אני יכולה להשבע לך שממש הרגשתי שאת מדברת אליי, שאת נוזפת בי!
כל הכבוד זה סיפור מדהים!!
והכי יפה פה זה שזה סיפור אישי, זה רק גורם לי יותר להעריך אותך!!!
תכתבי עוד מלא סיפורים, את מוכשרת ברמוותתת 3>
אני לא כזאת מוכשרת, זה לא יצא לי טוב :(
זה רק הפריקה שלי, אני רואה מה כולם עושים לילדה אחת בכיתה שלי, ונשבר לי מזה.
אז יש לך הזדמנות לשנות.
יש לך כוח בידיים.
את יכולה להיות עם הילדה הזאת ולעזור לה, זו הדרך הכי טובה לפריקה (;
וואו זה ממש יפה… את ממש מוכשרת…
וואו… זה מדהים… את ממש מוכשרת…
את כל כך מוכשרת ואני מתגעגעת כל כך! חבל שנעלמת מהאתר ככה (על מה אני מדברת, עשיתי בדיוק את אותו הדבר) את כזאת מוכשרת בכל מה שאת כותבת ואני מתגעגעת לסיפורים שלך! עבר כל כך הרבה זמן אבל אני מקווה עדיין שתחזרי… :)