הבת של השטן פרק 11 ^_^

אבריל התעוררה בפתאומיות ,החלום שחלמה עד היה במוחה .
'הכל בסדר ' שמעה קול בראשה .הקול מהעולם הלבן .
לרגע נורא אחד אבריל שכחה איפה היא אבל אז היא סרקה במבטה את החדר שבו היא נמצאת ועינייה נחו בשלווה על החלון העגול שדרכו חדר אור ירח חלוש .
הכל יהיה בסדר ,חשבה בליבה וחייכה .
היא הביטה בשעון שניצב ליד מראת הקיר שלה וראתה שעכשיו רק שש ,לא היה לה כל טעם לחזור לישון . היא קמה ממיטתה והלכה לכיוון השידה הלבנה בעלת ארבעה המגירות שלה .
אבריל פתחה את המגרה הראשונה ומצאה בה סיפרי לימוד ומחברות מסודרים למופת ,היא שלפה את הספר הראשון מערמת הספרים וחזרה למיטתה .
"ס..פרו…ת ואו….מנו…ת למת….קד…מים " קראה לאיטה .
קריאה לא היה אחד הצדדים החזקים של אבריל משום שמעולם לא למדה בשום מוסד חינוכי אבל בשל הזמן הרב שבילתה ברחוב היא ידעה לזהות מילים רבות .
אבריל החלה לדפדף בספר העבה שהיה מלא ברובו במילים אך מידי פעם הוצבה תמונה במטרתה הייתה ככול הנראה להמחיש את מה שהמילים הביעו . אבריל המשיכה לדפדף עד שעיניה נעצר על ציור שצויר בציבעי שמן הוא היה יפייהפה והראה את זריחת השמש שכמה ספינות קטנות שתות בהם.
אבריל ליטפה באצבעה את הציור
"אימפרסיה " קראה בקול .
בינתיים גם חדרה התחיל להתמלא באור שמש שחדר מן החלון העגול .היא הביטה החוצה וראתה עולם יפה .ירוק וצבוע כולו בגווני זריחה .
"אבריל קומי " קראה מרי במתיקות לפני שראתה את אבריל ליד החלון .
"היי מה את עושה ערה כל כך מוקדם חשבתי שאני כבר אצטרך לשפוך עליך דלי מים או משהו " אמרה מרי וחייכה .
"אמ… היה לי חלום רע ….והתעוררתי .הבנתי שאין טעם לחזור לישון אז פשוט …" אבריל הצביע על הספר הפתוח על מיטתה מרי נגשה אל הספר וחייכה .
"וואו אימפרסיה היא פשוט יצירה יפייהפיה נכון ?" שאלה מרי .
כן בדיוק הסתכלתי עליה היא… היא כל כך שונה " אמר אבריל ומיצחה התקמט .
"זה נכון היא שונה מישום שקלוד מונה היה הראשון שהוביל את הזרם האימפרסיוניסטי שנקרא על שם היצירה שלו .לאנשים שהשתייכו לזרם הזה קראו דחויים משום שהשיטות שלהם לא היו מקובלות עד אותה תקופה " מרי חייכה ונשמעה כמו מורה מושלמת לאומנות .
וואו .חשבה אבריל אבל לא אמרה דבר היא רק חייכה והרגישה כמו מטומטמת .
"בסדר אבריל תתארגני אני אכין את ארוחת הבוקר ואחר כך נלך לבית הספר אבל צריך לעצור בדרך לקחת את דיוויס .זה לא מפריעה לך נכון ?" שאלה מרי .
"לא " החריזה אבריל בהתלהבות רבה מידי ." זאת אומרת מובן שלא הוא היה כאן לפני " הוסיפה והרגישה שלחייה בוערות .
מרי רק וחייכה וירדה למטה .
אבריל לבשה את הבגדים שהיא ומרי קנו אתמול וסידרה את שיערה המוזר והלבן . היא אפילו מרחה על שפתייה מעט שפתון ורוד .
היא לא ידעה למה היא מתגנדרת כל כך , בגלל שזה היום הראשון שלה ללימודים או בגלל שהיא הולכת לפגוש היום את דיוויס .
היא ירדה במורד המדרגות ושמעה את רוזי צועקת על אביה שהיא לא רוצה לקום .
ילדים ,חשבה בליבה וחייכה קלות .
מרי חיכתה לה במטבח ולגמה משהו מכוס חרסינה כחולה .
"אויי אבריל מהר תכיני לך משהו לשתות וקחי כמה עוגיות אני ממש מאחרת לעבוד "אמרה מרי מזריזות ולגמה שוב מהכוס הכחולה .
אבריל עשתה כדבריה ומזגה לעצמה חלב בכוס ואכלה שתי עוגיות שוקולד צ'פ .
מרי הביטה שוב בשעון היד היפה שלה ונחרדה .
"אבריל בואי מהר " קראה וגררה את אבריל מהמטח כשמסביב לפיה עד כמה שבבי שוקולד .
אבריל ומרי נכנסו למכונית הצהובה של מרי והיא התניעה במהירות .
לאחר רבע שעה של נסיעה הם נעצרו ליד בית שבחזיו עמד הנער שאבריל ראתה אתמול .דיוויס .
דיוויס רץ לכיוון המכונית ונכנס במהירות .
"היי דיוויס חגורה " קראה מרי ולפני שדיוויס חגר את עצמו היא החלה לנהוג .
"היי אז את בטח אבריל נעים לי מאוד " אמר דיוויס וחייך חיוך כובש .