מכירים את התחושה הזאת?

אתם מכירים את התחושה הזאת?
את הכאב הזה בלב,
כשפשוט מתעלמים מכם?
כי אני והכאב הזה, חברים הכי טובים.
כבר לפחות נצח.
הוא הרי תמיד עמד שם איתי כאשר צחקו עליי,
או התעלמו ממני.
הוא הרי זה שתמיד עמד לצידי כאשר אחרים לא.
למרות שלפעמים ממש נמאס לי ממנו,
הרי רק בגללו באמת היה אכפת לי מכול העניין.
אבל בסוף התרגלתי אליו.
עכשיו, לא הייתי מוותר עליו.
למה?
משום שבלעדיו, אני אהיה קלה מידי.
אני עלולה לקום בוקר אחד בלי העוול
של התחושה הזאת,
ופשוט לא יהיה לי מושג מי אני יותר.
התחושה הזאת ליוותה אותי במשך שנים,
בלעדיה, אני כבר לא אני.