אהבה משנה הכל פרק 1

הסיפור כתוב מנקודת המבט של של ארבע נערים עמרי, תומר ,שיר וקורל …

—————–
נקודת המבט של עומרי:

"הלו" קורל אמרה כאשר ענתה לפלאפון.
"את באה אני מחכה לך כבר איזה 20 דקות" אמרתי בעודי מחכה ברכבי לקורל מחוץ לביתה.
"עכשיו אני יוצאת" אמרה קורל.
"אין בעיה" אמרתי .
"בי" אמרה ונתקה את הפלאפון בעודה יוצאת מפתח ביתה ומתקרבת אל רכבי עולה עליו ומתישבת לידי במושב הקידמי.
"סליחה שהתעכבתי " אמרה קורל ונתנה לי נשיקה קטנה על שפתי .
"תמיד שווה לחכות בישבילך יפה שלי " אמרתי.
"חנפן" אמרה קורל בחיוך והתחלנו לסוע לכיוון בית הספר.
זאת שיושבת לידי קוראים לה קורל היא החברה שלי (כמו שכבר ניחשתם) ,היא מה שמכנים כוסית(היא שונאת שקוראים לה כוסית) היא יפיפייה אומנם יש לה שער שחור ועינים חומות בהירות אבל היא עדין יפה, היא ממוצא אתיופי יש לה שפתיים בשריות וחזה שופע כמו שאמרתי כוסית, היא בת יחידה ההורים שלה גרושים והיא גרה עם אמא שלה .בכל אופן קוראים לי עומרי יש לי שער בלונדיני ענים בצבע כחול בהיר ואני נחשב חתיך ומקובל כולם רוצות אותי וכולם רוצים להיות כמוני. אני די שוויצר טוב עם יופי כמו שלי איך אפשר שלא ,אני גר אם ההורים שלי יש לי 2 אחיות-תאומות-קרציות.

הגענו לבית הספר מאחרים ב10 דקות.
"שיט יש לנו עכשיו היסטוריה המורה החרא הזאת תהרוג אותנו" אמרה קורל והלכה מהר יותר וניסתה לזרז גם אותי
" קורל את מגזימה אז נאחר בעוד 2 דקות את לא צריכה לרוץ " אמרתי .ואז הגענו לכיתה שלנו כיתה י"א1 פתחתי את הדלת שקורל מאחורי
"טוב שנזכרתם לבוא" אמרה המורה
בדיוק אחרנו ב15 דקות " אמרתי
"טוב אתם יכולים להיכנס" אמרה המורה
"רואה אמרתי לך שאין לך טעם להילחץ" אמרתי לקורל ,הלכתי להתישב ליד דביר וקורל הלכה לשבת ליד שיר, אני עדין לא מבין מה שיר עושה פה, היא הדתייה היחידה בכל בית הספר לשיר יש שער ג'ינג'י וענים ירוקות היא לא כל כך יפה אבל היא לא מכוערת היא חזרה בתשובה אף אחד אחר במשפחה שלה לא חזר בתשובה, אני מניח שזה היה לה קשה ,ששמעתי שהיא חזרה בתשובה היתי בתוח שהיא תלך לאיזה אולפנה או משהוא אבל היא נשארה ,היא אמרה שהיא מאמינה בעצמה או משהו כזה אבל למען האמת זה לא היה מפריעה לי אם היא היתה עוברת כי אני לא כזה מחבב אותה.

נקודת המבט של שיר:

"בוקר טוב היפיפייה הנרדמת סוף כל סוף נזכרת לבוא" אמרתי בחיוך..
"בוקר טוב גם לך ,היתעוררתי מאוחר דיברתי כל הלילה אם תומר ספיר נפרדה ממנו אתמול אז באתי אליו ודיברנו עד 4 וחצי בערך ונרדמנו תוך כדי שיחה ובשש שהתעוררתי חזרתי הביתה וישנתי עוד קצת אני עדין עצבנית על ספיר היא זרקה אותו הכלבה הזאת "אמרה קורל ותקעה מבטי שינאה אל ספיר שישבה מאחור.
"מה אוי מסכן תומר… הוא אמר לך אם הוא יבוא היום" שאלתי את קורל
"הוא אמר שהוא לא בא היום הוא הודיע שהוא חולה, והוא לא מסכן זה לא אשמתו שהיא שברה לו את הלב, אוףף אני שונאת את הזונה הזאת" קורל אמרה
"סיפרת לעומרי שנירדמת אצל תומר?" שאלתי
" לא ,הוא גם לא צריך לדעת הוא מלה לא אוהב את העובדה שאני ותומר קרובים לא צריך לתת לו עוד סיבה " אמרה קורל
"קורל את גם מאחרת וגם מפריעה " אמרה המורה
"סליחה" אמרה קורל מובכת והשתתקה, יש לה נטיה לחפור אבל מתרגלים
חשבתי על הפרידה של תומר וספיר איך היא פשות זרקה אותו וזה פשות לא הגיוני הוא הבנאדם הכי נחמד והכי חתיך בבית ספר הזה תומר הוא אחד מאותם האנשים שאת יודעת שתהוי ידידים גם בעוד מליון שנה ,לתומר יש שער חום אם עינים ירוקות הוא ממש חתיך ממש, אוי איך אני חושבת אני אדם דתי, תומר הוא החבר הכי טוב של קורל בגלל זה היא תמיד מגוננת עליו, הם מכירים מגיל 3 ומאז נישארו חברים טובים, תומר הוא האדם הכי קרוב לקורל וקורל האדם הכי קרוב אליו.

השיעור נגמר ואני וקורל הלכנו לכיוון הקפיטריה.