סיפור על דמי ונייל…. חלק שלישי…

נכנסתי למטבח והכנתי לעצמי חביתה.
אחרי שאכלתי את החביתה עליתי לחדר ונשכבתי על המיטה, חשבתי הרבה על הכתבה שתיהיה עליי ועל נייל בערב ובסופו של דבר נרדמתי, וחלמתי חלום מוזר:
אני ונייל הולכים צמודים אחד לשניה על השטיח האדום ואני רואה מלא צלמים אני לוחשת משהו לאוזנו והוא מחייך ופתאום יש פלאש חזק ככה שאני פתאום רואה הכל שחור מסביב. התעוררתי מהר והלכתי למקלחת שטפתי את פניי וראיתי את את עצמי במראה ההיתי ממש חיוורת והתחלתי להרגיש סחרחורת.
התקשרתי לנייל מהר ואמרתי לו:
"נייל אתה יכול לבוא אליי לבית מהר? אני לא מרגישה טוב ואני חייבת שמישהו יהיה איתי" אמרתי במהירות.
"ברור, אני בא עוד 5 דקות" נייל אמר וניתק.
"רגע למה נייל? מה אין לי את אמא שלי או את חברים שלי?" חשבתי ואז נייל נכנס לבית.
"מה קרה? הכל בסדר?" נייל שאל מודאג.
"אני לא יודעת אני מרגישה קצת לא טוב" אמרתי.
"שתית היום?" הוא שאל מודאג.
"כן אבל לא הרבה" עניתי.
"טוב אני שניה בא" הוא אמר וירד למטבח.
אחרי שתי דקות הוא חזר עם כוס תה.
"אני רוצה שתישתי הכל!" אמר נייל מודאג והביא לי את הכוס.
"בסדר,אבא" אמרתי וחייכתי.
אני ונייל ישבנו מלא זמן ודיברנו, חיכינו לחדשות הבידור כדי לראות מה הם חושבים עלינו.
"נייל תודה שאתה ככה דואג לי" אמרתי לו וחייכתי.
"בכייף, אני אוהב לעזור" הוא ענה וגם חייך ובדיוק התחילו עלינו החדשות המסעירות.
והינה לחדשות המסעירות של הערב:
"דמי לובאטו ונייל הורן…… בני זוג? היום נראו נייל ודמי כשהם מתחבאים ביחד ממעריצות צווחניות ואחר כך מתחבקים ומחליפים מיספרי טלפונים, אל הפרשה הזאת נחזור בהמשך השבוע" סיים המנחה.
"אני חושבת שהם מאוד חכמים!" אמרתי לנייל.
"למה את חושבת ככה?" הוא שאל.
"כי אם אנחנו בני זוג הרי זה הגיוני שיהיה לי את המספר פלאפון שלך ואני לא אצטרך לבקש ממך אותו?!" עניתי.