התערבות-פרק 11

"משחקי מזל ובחירה" קרא רייג'ל
את השלט שהיה מולינו.הנחנו בצד את אנגוס
והתקרבנו לבחון מקרוב כל דבר.
"בשביל שאחד יעבור,עליו ללכוד בשלשלאות משתתף אחר.רק לאחר שהראשון יבצע את המשימה בהצלחה,השני יוכל לעשות זאת" הוא קרא.
התקרבתי אל המעבר החשוך,וכשהתרכזתי ממש חזק,ראיתי שאין שם רצפה.
"המשחק הוא כזה:שחקן רשאי לבחור מה יהיה המעבר שלו.אם יבחר במעבר מסויים,המשתתף אחריו יאלץ ללכת במעבר האחר.לאחר מכן,השחקן השלישי יאלץ לבחור במעבר שהראשון בחר.המעבר החשוך-אורכו כ20 מטרים,והמעבר המואר אורכו לא ידוע.הראשון יצתרך להגיע לצד השני תוך 3 דקות,השני תוך 2 דקות,והשלישי תוך דקה אחת בלבד,כך שכל מי שיגיע אחרי השלישי לא יחשב" אמר רייג'ל ונשם לרווחה לאחר שקרה את הכל ללא עצירות.
"אז זה מתאים לנו בול" אמרתי והבטתי בשני המעברים.
"השעון יזוז לאחר שתקבלו על עצמכם את האתגר" קרא רייג'ל.
"אין לי בעיה אם זה.אבל נצטרך לחכות שאנגוס יתעורר" אמרתי והבטתי בו.
הוא שכב מחוסר הכרה."טוב.נחכה" הוא אמר,והתיישבנו.

"תגיד" אמרתי לאחר כמעט שעה:"למה חשוב לך כל כך להיות בצבא של זאוס?"
"כי אני חושב שזה יהיה כבוד גדול להיות שם" הוא אמר:"אולי זה יקרב אותי לאבא שלי יותר".
"מתי בככל גילית שאתה חצוי?" שאלתי ונשענתי על הקיר.
"בגיל 10 אני חושב" הוא אמר ועצם עיניים,כאילו נזכר בזה.
"ביום ההולדת ה10 שלי,אמא שלי גילתה לי סוף סוף מי זה אבא שלי" הוא אמר בשקט.
"אז גדלת בלי אבא?" שאלתי וחשבתי איזה כיף היה יכול להיות לגדול בלי ג'ף.
"כן.כשאמא שלי סיפרה לי,לא האמנתי לה כל כך.אבל בערך כמה ימים אחרי זה,פגשתי את הפייסטוס" הוא אמר.
"וואוו וואוו וואוו…פגשת את אבא שלך?!" אמרתי וקמתי מופתע.
"כן.הוא רק בא לראות מה שלומה…וראיתי אותו.כל מה שאני זוכר זה שהוא היה שרירי,עם שיער וזקן אדום ושני פטישים איתו" הוא אמר באכזבה.
"הבחור ההוא?? זה הפייסטוס??" שאלתי ונזכרתי בפגישה שלי איתו.
"אז אתה פגשת אותו? איך הוא?" שאל רייג'ל עם ניצוץ בעיניים.
נזכרתי באיך שהוא מחץ לי את היד,ניסה לקחת אותי לפוסידון ואת איך שהוא עמד להלחם בארס,אבל ידעתי שאם רייג'ל ידע את זה,הוא עלול להתאכזב…
"הוא..טוב,המ…מגניב ברמות!!" אמרתי בסופו של דבר.
"באמת??" שאל רייג'ל בהתלהבות."וואוו….מעניין אם הוא יהיה בוחן! להיות בצבא של זאוס אומר להיות קרוב לאלים האולימפיים וגם להפייסטוס…ממש בא לי שזה יקרה" הוא קרא.
"כן" מלמלתי ואז חשבתי על זה.ממה שראיתי,לא נראה שהפייסטוס בצד של זאוס.
"ואתה? אתה רוצה להיות קרוב לפוסידון?" הוא שאל.
"לא.אני פה רק כי זה נראה מעניין" אמרתי עם חיוך.
"למה אני רוצה להיות פה?" שמעתי את אנגוס מהרהר.
"אנגוס! התעוררת!" קראנו אני ורייג'ל."כן.שמעתי את מה שאמרתם,וזה נתן לי קצת זמן לחשוב.אני לא יודע למה אני רוצה להיות פה" הוא אמר.
"עצוב" אמר רייג'ל."טוב קדימה! הזמן מתבזבז,והמבחן שלנו עומד להיגמר!" צעקתי.
"אז,תעדכנו אותי מול מה אנחנו עומדים" הוא אמר והרים את החרב שלו.

"מיסטר.די,המשתתפים נמצאים בחלק השני של המבחן השני,אני צודק?" שאל זאוס.
"אכן" חייך מיסטר.די לאחר שחזר לארמונו של זאוס.
"נהדר.אם כך אצא לפגוש את האדס ולהודיע לו שבקרוב הצבא שלי יעבור את המבחן הרביעי אצלו" זאוס קם מכיסאו.
"לא!" קרא מיסטר.די:"אני אטפל בזה.חשוב שתשב כאן ותצפה במתרחש.אולי תמצא מתמודד מעניין" אמר מיסטר.די ונלחץ מעט.
זאוס בחן אותו טוב,ולבסוף חזר לשבת:"אם כך,צא והודע להאדס".
"אכן,אדוני מלך כל האלים" אמר מיסטר.די והשתחווה והוריד בפני זאוס את כובע הצלינדר שלו.
"שבקרוב מאוד יהיה בעל המעמד הנמוך ביותר" לחש מיסטר.די לעצמו,וצעד לעבר היציאה.
"ואל תשכח להזכיר לארס שהמבחן השלישי יתקיים איתו" אמר זאוס לפני שמיסטר.די הגיע אל היציאה.
"כמובן" מיסטר.די סובב חצי מפרצופו אל עבר זאוס,וחייך חיוך רחב.הוא לבש את כובעו,ויצא.
עבר לא מעט זמן לפני שחזר לשאול המתפורר.הקירות עמדו לקרוס בזמן שעמודי האולם המרכזי נהרסו.
מיסטר.די התיישב בכסאו של האדס שנמצא בראש האולם,והביט במאה אלף אנשים חסרי נשמה.
"עם הכח של האדס,בקרוב השלב השני יתחיל" הוא אמר וחייך.הכח של האדס זרם אליו,והיה בתוכו.
"וכמובן,שעלינו לדאוג שהאסירה שלנו בטוחה!" הוא הביט הצידה אל הכלוב,שם קליפסו הייתה לכודה.
"בקרוב נמצא גם לך שימוש,יקירתי" הוא אמר.