פשוט נמאס לי לריב

פשוט נמאס לי לריב.
נמאס לי למצוא את עצמי מנסה לא לבכות,
או מנסה לעמוד על שלי.
פשוט נמאס לי מהעובדה מהעובדה שהחיים הם סוג של
"תלחם ותנצח או שתתחפף מהדרך"
כנראה בגלל העובדה הפשוטה,
שאני כבר עייפה.
עייפה מהצורך התמידי להסתכל לאחר,
לבדוק שאין לי שום סכינים בגב.
עייפה מהצורך התמידי,
להיות חמש צעדים לפני כולם ולצפות את כול התקלות.
אז סליחה אם פספסתי צעד או תקלה.
אפילו אם סתם התעלמתי מהסכין שנעצתם בגבי.
סליחה.