פריקה – לימודים ארורים.
בכי.
לשם זה הגיע.
הם גרמו לי לקרוס אל תוך עצמי.
שברו אותי מבפנים.
לוחצים עליי.
מוסיפים עוד קש ועוד קש.
מפחידים אותי.
דוחפים עוד קצת.
עד הקצה.
והנה, הם הצליחו.
נשברתי.
הם שברו אותי.
הרסו אותי.
ריסקו אותי.
ואכפת להם?
לא.
מעניין אותם רק שאני אגיע למאה, שכל הכיתה תגיע למאה.
וכשהמנהלת תראה את הציונים האלה, הטובים האלה, היא תתן להם את הבונוס שהם כל כך צו.
בונוס שבשבילו תלמידים שברו.
אני לא הראשונה.
אני הייתי עדה ל-לא שניים או שלושה מקרים כאלה.
שתלמידים לא עומדים בלחץ.
אנחנו פשוט לא עומדים בלחץ.
בין אם זה לנסות לנשום ולצחוק עם חברים.
להיות טיפה לבד להתרחק מכל הקשיים.
אבל אין לנו את הזמן לעשות את הדברים הכה פשוטים האלה.
אין.
אנחנו צריכים ללמוד למבחנים ובחנים,
בחנים ומבחנים שעל החומר מודיעים רק יומיים מראש,
משהו שע"פ החוק אסור.
אבל למה שזה יעניין אותם?
אנחנו מאחרים, כי לא היו לנו מספיק שעות שינה כי היינו צריכים לסיים שיעורי בית,
הם משאירים אותנו עוד שעה.
הם מפציצים בעבודות ושיעורים.
לא חושבים לרגע על כך שיש לנו חיים.
צורחים עלינו, כי הם צריכים להוציא מעט מתחים.
אנחנו לא אנשים.
אנחנו רובוטים.
ככה הם רואים את כולנו.
כלי מתכת שאפשר לכפף לטובתם.
מכריחים אותנו להתנדב, כדי שהם לא יעשו זאת.
מטילים עלינו פרוייקטים בתירוץ "אנחנו רוצים לשפר אותכם"
אך בעצם אנו רק שפני ניסיון בעוד תכנית לא מוצלחת שלא עובדת.
הם חושבים שאנחנו דור דפוק, ומפונק.
אבל הם לא מבינים שאת החומרים שהם למדו בכיתה ט אנחנו כבר למדנו בכיתה ו.
הם לא מבינים שאנחנו צריכים ללמוד פי 2 מהם.
שאנו לומדים חומרים שהם אפילו לא ידעו על קיומם.
הם שוברים אותנו.
הם הורסים.
הם לוחצים.
מוסיפים עוד קש ועוד קש.
מחכים לראות מתי נשבר.
אני עכשיו נשברתי.
באמצע הכנת עבודות שלא נגמרות שנתנו לי רק היום וצריך להגיש למחר.
אני עכשיו נשברתי.
מה יקרה עכשיו?
הם ימשיכו אותי לרמוס?
לנסות לשבור שוב?
טוב כבר אין להם מה לשבור.
הכל כבר הרוס.
הם כמו רוצחים.
הם רוצחים.
הם רצחו לי את תקופת נעוריי
התקופה שאמורה להיות בעלת בניית תפיסת עולם ודעות.
מה הם יחשבו שיצמח ממני עכשיו?
ההורים שלי אומרים "ברוכה הבאה לחיים האמתיים"
הם אלה החיים, אני לא בטוחה שאני רוצה להמשיך אותם.
תגובות (9)
מסכימה במ-א-ה אחוז!!!!! אני עוד רגע מתמוטטת מכמות השיעורים, העבודות, והלמידה שצריך לעשות! אני עושה שיעורים בלילות במקום לישון! זה כל כך מייאש!
הלוואי שהם יפתחו עיניים ויקלטו כמה זה קשה וכמה מגיע להם להיזרק מהגג על העוולה הזו -_-
אני כל כך רוצה פשוט לצרוח על המורה באמצע שיעור ולומר לה את כל זה, אבל אני לא יכולה.
אני לא מסוגלת לקבל הפרעה.
אני תלמידה טובה.
אני ילדה טובה ומטומטמת שלא מסוגלת לעמוד מול האויבות שלה- המורות.
ווא את כול כך צודקת! אבל השאלה היא מה אפשר לעשות לגבי זה?
נכון שהמורים לא מבינים אותנו ורק מעמיסים אלינו אבל איך אפשר לעצור את זה או לפחות להפחית את הכמות השיעורים שהם נותנים,העבודות שהם נותנים,החומר למבחן שנותנים בהתראה קצר,מה אפשר לעשות !?
♥♥♥לין
תאמיני לי אני הילדה הטובה, זאת שתמיד עושה שיעורים, מתנהגת יפה, מצליחה בכל המקצועות (חוץ מספורט -_-) והולכת למחוננות, מדברת בשפה גבוהה, באה ממשפחה טובה וכו…
הלוואי שיכולתי להשפריץ קטשופ על המורה למתמטיקה!!!
ואי אפשר לעשות כלום. נדה. גורנישט. נוט'ינג. זהו.
הלוואייייייייי שהעולם היה נעצר ונותן לנו לגמור הכל ואז פשוט ממשיך… אבל אין זמן לכלום!!!!!!!!! ועכשיו אני אמורה לעשות סיכום בעברית ובגאוגרפיה ובמקום זה אני כותבת כאן -_-
מוח אצה גם אני כזאת!! בול את!! רק שאני אמורה לעשות עבודה בחשבון שלא נגמרת!!! ><
לין – אמא שלי הולכת לדבר עם המחנכת. נראה מה יהיה.
אני יודע מה את מרגישה. הייתה לי כזאת מורה ביסודי. היא הביאה כול הזמן עונשים לכתוב את אותו המשפט מאות פעמים ודרשה להגיש עבודות ברמה של חטיבה או תיכון "כדי להכין אותנו". לדעתי כול זה מיותר, כול תוכנית הלימודים של משרד החינוך היא סתם קשקוש שנועד להעביר את הזמן של שתים עשרה שנים. בבתי ספר בחו"ל למשל, ישנה תוכנית קצרה יותר ויעילה יותר. הם באמת מצפים ממך לחשוב שאם תצאי אם מאה בתעודה, אז יבוא אלייך איזה בחור בחליפה שחורה ויגיד לך: "מזל טוב! את תלמידה מצטיינת, בתמורה תקבלי עבודה וכסף"?! לא ככה זה עובד בחיים האמתיים.
נסה מורה שבקרוב מתחתנת ומוציאה עלינו את כל הלחצים שלה כאילו אנחנו אשמים בזה שהיא לחוצה.
צודקת.
אתמול המורה שלי באה בעצבים לכיתה בלי שום סיבה ואחרי שקצת דיברנו והיא פשוט שתקה ולא השתיקה אותנו היא לקחה את הדברים שלה ויצאה מהכיתה.
אח"כ המנהלת שלנו באה וצרחה עלינו מה לעזאזל עשינו.
אשמתנו?
היו בערך 5 בנות שדיברו, וממש בשקט. אפילו לא שמו לב לזה. וכשהיא יצאה Zה היה בדיוק אחרי שכל הכיתה השתתקה.
ואז מתחילים לצרוח עלינו.
אשמתנו שהיא באה בעצבים?!
או מורה(שאחר כך גילינו שהיא בהריון) שכשמישהי דיברה היא פשוט התחילה לצרוח על כל הכיתה כמו משוגעת(היא ביקשה מחק, או משהו מטומטם בסגנון הזה) יצאה מהכיתה וטרקה את הדלת ואת מי הרב והמנהלת מענישים אח"כ? ועל מי הם צועקים ועושים שיחות?
נמאס לי!
יש לי השבוע 2 מבחנים, עבודה להגיש באנגלית, הכתבה באנגלית, לעשות לשבוע הבא 2 עבודות, להתאמן ל-3 מבחנים.
וזה בשבועיים וזה לא כולל את העבודת שורשים שצריך להתחיל, וטונות שיעורי בית שנותנים לנו.