עלילות הוגוורטס- משולש אהבה (פרק 1)

גמרתי לארוז. המזוודות בערמה מושלמת, והכל בעגלה.
"אמא! תקפיצי אותי לתחנה!". השנה גם אח שלי מתחייל ללמוד בהוגוורטס. אני כבר בשנה הרביעית.
אני מביטה במראה. השער שלי בצבע חום דבש והעיניים שלי בצבע טורקיז, כרגיל. לפעמים אחרי השינה העיניים שלי תופסות גוון ירוק או כחול, ולא מעורבבות.
השנה האחרונה בהוגוורטס הייתה סיוט…
השתלטה עליי מין רוח וכל חמש דקות העיניים שלי החלו לזרוח וקישקשתי כל מיני נבואות… זה היה קצת מאוד מפחיד!
חברים שלי שהקבוצה שלי, רינבקלו, וגם חברים מגריפינדור עזרו לי ובסוף הצלחתי לגרש אותם. הנבואות אמורות להתגשם השנה…
אז אני לגמרי מוכנה! הבאתי כל פריט שאצטרך לפי הנבואות. זו רשימה לא קטנה, אז לא אפרט. הכל ארוז בתיק לא קטן שאקח לכל מקום, בנוסף לתיק הספרים.
השנה עומדת להיות שנה קשה…
הגעתי לתחנת הרכבת. הנה אלן.
"היי, אלן!"

אלן גווטס.
רינבקלו.
חברה טובה של דפני לוי.
החברה של רוי טווונס.

"דף! מה שלומך?"
"הכל טוב! את?"
"אחלה"
"מה איתך ועם רוי?"
"אחלה! ביציאה הראשונה השנה להוגסמיט אנחנו הולכים לפונדק שלושת המטאטאים. אולי תבואי עם הארי?"
"הארי? על מה את מקשקשת, אמה?"
"נצא לדייט כפול!"
"אני והארי לא יחד, אם!"
"אבל הוא רוצה"
"מאיפה לך?"
"הוא מסתכל עליך מאז שהגעת. את יכולה אפילו לראות!"
הסתכלתי מעבר לכתפה של אמה, וראיתי את הארי פוטר מגריפינדור מסתכל עליי. הוא הסמיק והסיט את מבטו, מבולבל.
"את צודקת…" מלמלתי.
"את עם דראקו?"
"למה את שואלת?"
"גם הוא מסתכל עלייך…"
הבטתי מעבר כתפה שנייה. ממתי כל כך הרבה בנים אוהבים אותי?
אני אמורה להיות ה- חננה של הוגוורטס! טוב לא כמו הרמיוני…
"צודקת. אני הולכת רגע לדבר עם הר!"
אני מהר רצה לעבר הרמיוני.
"הר! בואי!" אני אומרת, מושכת אותה.
"דראקו מסתכל עליי!" אני אומרת.
"מה?"
אני מצביעה עם הסנטר לכיוונו של דראקו מאלפוי.
"וואלה" היא אומרת.
"וגם הארי"
"עדיף לך הארי" היא אומרת.
"ידעת על זה?"
"אולי…"
"הר!"
"טוב, נו. כן. עלית עליי. יופי?"
"הר, זה לא מצחיק!"
"זה כן"
"זה לא"
"זה כן"
"אין לי כח לריב איתך"
הרכבת הגיעה ועליתי.
השנה הזו עומדת להיות הרבה יותר מסעירה משחשבתי…