לחייך,לצחוק,להתעלם.

אני מניחה שלמדתי זאת עם השנים.
לחייך, לצחוק, להתעלם.
נראה שזה השילוש הקדוש שלי.
נראה שאם אני אדבוק בהם,
הכול יהיה בסדר.
אך אני יודעת שלא כך.
אני יודעת שהחיוך לא תמיד יעזור לי.
ויום אחד אני אקלע למצב שאפילו אם אי אצחק,
לא יאמינו לי.
ואני אגיע למצב, שבו אני לא אוכל להתעלם מהם יותר.
היום הזה יגיע, מתי שהוא.
אך כרגע, התחבולות הללו עובדות לא רע,
אז אני אדבוק בהם לעוד זמן מה,
עד שיגיע הזמן לחפש שילוש חדש.
משהו אחר, שאני אאמין שיציל אותי.