תקראו. תבינו. תפנימו.
אתה מרגיש מלא ,
אתה מרגיש שעברת איזה שהוא שינוי,
אתה רואה על עצמך שאתה עכשיו יותר משוחרר ,
עכשיו אתה יותר אתה .
אני כבר לא מסתיר את עצמי,
אני כבר לא שם מסכה,
אני אומר את מה שאני חושב בקול רם.
והשינוי הזה,
מהנגרר שאין לו מילה,
לאני , האמיתי .
בלי מסכות,
בלי שקרים,
בלי סודות .
זה מי שאני,
ואני לא הולך להשתנות בשביל אף אחד.
ועכשיו,
כשאני רגוע סוף סוף,
אני מסתכל סביב,
ואני רואה את זה.
בכל בן אדם,
גם הבן שהכי פגע בי בעולם,
הוא בן אדם טוב.
קשה להגיד את זה,
כי בכל זאת ,
בגללם בכיתי ימים שלמים,
ללא הפסקה ,
אבל אני יכול לראות שזה לא הם,
שזה רק המסכה הזאת שמעליהם .
עם כל אחד יוריד את המסכה הזאת ,
אז העולם הזה,
יהיה טוב יותר,
אני כבר הורדתי את המסכה שלי,
עכשיו,
תורכם .
תגובות (4)
זה פשוט שיר נכון. כל מה שעובר עליי מסופר שם
אני כל כך מחכה שהם יורידו את המסכה כבר..
הלוואי אמן שזה יקרה… אבל מעבר לכך שהם לא קולטים שהם חיים כל הזמן כמסכה על פניהם, אם הלא יאומן יקרא והם יקלטו את זה במלוא מובן המשמעות אז סביר להניח שהם לא יעשו אם זה כלום כדי לשמור על מעמדם כי העולם בנוי על לחץ חברתי או סתם כי הם עצלנים…
כתיבה ממש יפה, כל הכבוד שהורדת את המסכה! :)
זה מזכירנלי את זה שאחרי שנה נוראית גילתי את הפרצוף האמיתי של ילדי השכבה. מהישוב שלי
ולמען האמת, אנחנו ממש מסתדרים!!
כל הזמן אמרו לי להכיר מישהו ורק אחר כך לשפוט אותו
ועכשיו אני רואה בשבשנה שעברה שפטתי לא נכון :-)
צודק.