i kissed a girl

i kissd a girl

[אז לפני שאתם קוראים את הסיפור, הסיפור לא אמיתי, כתבתי אותו אתמול בלילה, לדמות הראשית קוראים האנה לוין בת 17 מלוס אנג'לס]

תהנוווו ♥

פעם הייתי מקובלת, פעם הייתי הנערה הבלונדינית היפה עם העיניים הכחולות, הייתי יפה פעם.
כולם אהבו אותי, העריצו אותי, היית עשירה, היה לי חבר , והוא היה הנער הכי חתיך בבצפר..
פעם היו לי חיים מושלמים.
הכל התחיל ביום אחד, שהיה יום מיוחד, אני וקול היינו שנתיים יחד, הרגשתי שהייתי מוכנה לתת לו את גופי,
כי גם ככה שניינו היינו בני 17 אז. גיל שכבר מתאים להיות עם מישהו שאוהבים כבר הרבה זמן..
אז נחזור לסיפור, ב 22.11.2012 היינו בדיוק שנתיים, זה היה לפני בדיוק 6 חודשים, ועשרה ימים.
סיפרתי לו יומיים לפניכן שאני מוכנה, שאני רוצה להיות כל כך קרובה אליו.
הוא הזמין סוויטה בבית מלון, רק אני והוא. ובשעה 9 בערב, נכנסתי לחדר כשאני רואה שולחן
ועליו יין מלא, שתי כוסות יין ריקות, שתי צלחות ושני סטים של סכו"ם.המפה הייתה אדומה ובקצוותיה
היה תחרה לבנה. השולחן היה ריק מאוכל. באחד מהכיסאות ישב קול, מבטו המקסים הזה, הוא זה שעשה לי הרגשה של שייכת..
הוא קם מן הכסא, הושיט לי את ידו והוביל אותי אל השולחן אל הכיסא השני. הוא התיישב אחרי.
התאורה הייתה רומנטית כזו, אני לבשתי שמלה אדומה ונעלי עקב שחורים, ומתחתיה חזיה ותחתונים תואמים, וסקסיים.
הוא לבש מכנס בצבע חרדל, וחולצה לבנה עם הדפס של כתובות קטנות ופרח. היו עוד פרטים על החולצה אבל את זה אני לא זוכרת.
מלצר נכנס לחדר והגיש את המנה שקול הזמין. אני לא זוכרת מה היא הייתה, הייתי מרוכזת בו כל כך. המלצר יצא לאחר ההגשה
אחרי שאכלנו קצת, הוא מזג לשנינו יין ואמר בלחש "יום שנתיים שמח בובה שלי"
דמעה זלגה מעין ימין שלי. אך מרוב התאורה החשוכה במקצת לא שמו לב אליה.
שתינו את היין. היין היה משנת 1965, יין עם איכות.
שתיתי קצת, והנחתי את היין. "אני אוהבת אותך קול. יותר מכל דבר אחר, יותר מאמי, מאבי, מאחיותיי ואחיי, יותר מכל חבריי, אפילו
יותר מהכלבה שלי רקסה." כן, זה כמו רקסי אבל רקסה.
קמתי מהכיסא, והתיישבתי על רגלו של קול, התחלנו להתנשק. הוא היה מנשק מעולה.
הכל בו היה מושלם, הוא היה תמיד רומנטי, תמיד ידע איך להצחיק אותי, תמיד כן איתי, מכבד אותי כל הזמן, והוא גם מצא חן בעיניי
הוריי!
הוא גבוה, 1.82, גופו רזה וחטוב, עינייו ירוקות ושיערו שטני, פניו נראות כמו קסם שכזה.
לא הפסקנו להתנשק, ידיי אחזו בפניו, וידיו אחזו בגבי.
הפסקנו לרגע, הסתכלתי עליו, הבטתי בעינייו היפות, קמתי מרגליו, הוא קם אחריי,
הלכנו ביחד אל המיטה.
ישבנו, ונשכבנו, פחדתי, אבל הרגשתי בטוחה לצידו. התקדמנו יותר אל הכרית, אל סוף המיטה, ונשכבנו לגמרי.
מבטו היה סקסי.
הוא פתח את הרוכסן של השמלה, אפילו בלי ליראות, והפשיט את השמלה מעליי. אני פתחתי את כפתור המכנס שלו, והוא הוריד אותו, והוריד את החולצה.
גופו היה שזוף, כמעט כמוני, כי תמיד היינו הולכים לים יחד.
בו זמנית אנחנו מתנשקים, לפני שאנחנו נהיים עירומים לגמרי, הוא עוצר ואומר "אני מפחד שתתחרטי" וקם מעליי.
הוא תמיד רצה שזה יהיה מושלם, תמיד אמר את זה, וזה באמת היה.
"זה מושלם.. הכל מושלם.." אני אומרת, ושוכבת עליו. "זאת הפעם הראשונה שלי" אני אומרת. "גם שלי" הוא אומר.
"חיכיתי לאחת המושלמת שלי" הוא אמר. "גם אני חיכיתי, חיכיתי לך.." אמרתי, והתחלתי לנשק אותו. כיסיתי את שניינו בשמיכה, עשינו מה שעשינו.
קרה מה שקרה, מצאתי את עצמי ליידו בבוקר, יודעת שזה לא היה חלום. שזה בעצם היה אמיתי, ושמחתי, כי סוף סוף כל המתח המיני בניינו היה משוחרר,
"בוקר טוב בובה.." הוא אומר. "בובי, היה לי מאוד מיוחד אתמול.. אני אוהבת אותך" אני אומרת ומנשקת אותו..
כמה ימים אחרי היה יום ראשון, התארגנתי לבית הספר, לבשתי את המדים, כלומר חצאית שחורה וחולצה מכופתרת לבנה.
נכנסתי למכונית שלי, ונסעתי.
כשהגעתי חניתי בחנייה שאני כל הזמן חונה בה, וכשיצאתי מהמכונית ראיתי את הגרפיטי שעשו על החנייה שלי. על החנייה היה כתוב "זונה מופקרת"

הכל הפך להיות מוזר, כל החברות שלי חנו במקום רחוק מהחניה שלהן, שהיה ליד שלי,
כולם הסתכלו עליי, כשאמרתי שלום לבנות הן פשוט צחקו עליי והלכו. כל המבטים היו מופנים אלי.
"מופקרת אחת! מתי אפשר להזמין תור אצלך?" אחד מהתלמידים צעק, "שמעתי שאת טובה במיטה! אממ.. בעצם ראיתי!" תלמיד אחר אומר.
היו עוד המון צעקות כאלה.. זה היה כל כך משפיל, לא התחרטתי על מה שקרה, אבל מה שהיה הכי מוזר, זה שקול לא הגיע לבית הספר באותו יום.
התקשרתי אליו, והתקשרתי, וחייגתי, והוא לא ענה.
הבנתי שהוא צילם אותי, אותנו..ופרסם

כעבור 6 חודשים – 16.4.13
נשארו לי רק קצת חברים, 5 אולי? ורק 2 מהם היו חברים טובים. ואחת מהם היא שלי מקלאוד, הנערה הכי יפה בבית הספר, אך היא לא מקובלת, בגלל שכולם היו ביריונים אליה. ועדיין.
~8.1.2013 – לאחר השיעור שלי שאלה "רוצה נתכונן למבחן ביחד היום?" .
"אמממ.. אוקיי" אמרתי, חיוך על בשפתיי, לראשונה אחרי מה שקרה לי עם קול. זה שאפילו אחרי מה שקרה, אני עדיין מרגישה אליו משהו.
הלכנו אליה הבייתה, היא גרה רק עם אמה, אביה נפטר כשהייתה קטנה.
נכנסתי לחדרה בפעם הראשונה, התיישבתי במיטתה הכחולה הרכה שהייתה בפינת החדר. חדרה היה מסודר מאוד, ארונה היה גדול ומרווח למרות שהיה מלא בבגדים.
ושולחן המחשב היה בפינת החדר הנגדית, שם ישבה אחותה הקטנה בת ה 11, שמעה מוזיקה והתכתבה עם חברותיה בפייסבוק.
שלי הוציאה מהמחסן שלה שטיח ירקרק עם נקודות לבנות לחדרי נוער, כזה שנוח לשבת עליו. אז התיישבנו על השטיח.
הוצאנו את הספרים והמחברות מהתיקים, החזקתי במחברת שנשענה על רגליי, ובעט שחור, והחלתי לצייר.
כשלפתע שלי נאנחה, ניסתה לקחת את תשומת ליבי אליה.
הבטתי בעינייה הכחולות היפות, והיא הביטה שלי, היא התקרבה אליי לאט לאט ונישקה אותי. הנשיקה נמשכה כשתי דקות. בין הנשיקות הטובות שהיו לי מעולם.
הרגשתי בלחץ, לא ידעתי מה לעשות. האם לנשק אותה? האם לעצור אותה מלנשק אותי?
עצרתי. "שלי" אמרתי בלחש, כדי שאחותה לא תשמע. "אני.. אני מצטערת. אני לא יודעת מה חשבתי לעצמי.." היא אומרת, קמה מהרצפה ואני אחריה.
מחזירה את הדברים שלי לתיק בית הספר.
היא מלווה אותי אל הדלת, לא מפסיקה להצטער על מה שעשתה.. אך כשאנחנו מגיעות אל הדלת, היא פותחת אותה, אני יוצאת, ואוחזת בידה.
אני מוציאה אותה החוצה איתי וסוגרת את הדלת.
"אמ.. אז ככה.. זה היה דווקא בסדר.." אמרתי, חייכתי והסמקתי.. שניות לאחר מכן חיבקתי אותה חזק ונישקתי אותה.~
נישקתי בחורה ואהבתי את זה.