החבר שלי הומלס?¿?¿ – פרק 12

״ביי״ נוי אמרה
״ביי״ אמרתי ונתתי לה הנשיקה בלחי
״ביי״ אמרה ונשכה את השפה ויצאה מהאוטו, ראיתי שהיא נכנסה לבית ואז התחלתי ליסוע, פאק, למה אני כול כך דואג לה?!?
החנתי את המכונית בחניה של הבית, איפה שכול המכוניות שלנו, נכנסתי הביתה, הלכתי לסלון, תמיר ותהל היו שם, הם התנשקו, הם לא שמו לב שאני שם, התיישבתי על אחת מהכורסאות
״תטרוף אותה וזהו״ אמרתי והם עצרו את הנשיקה בבלהלה, צחקתי
״ואייי עשיתה לי התקף לב״ תהל אמרה
״בואי למעלה״ תמיר אמר והם עלו למעלה…

נקודת המבט של ניל:
-בוקר-
קמתי מהשעון המעורר המעצבן שלי, יום אחד אני ישבור אותו!!!
עכשיו אני מריכה להעיר את כולם, כיף, לפחות היום יום שישי, יום קצר (:
הלכתי לחדר של עדן
״עדןן קום, יש לך אימון בוקר״ אמרתי והתיישבתי לידו
״קם קם״ אמר והתיישב
״בוקר טוב!״ אמרתי ונתתי לו נשיקה בלחי
״בוקר טוב״ אמר בקול ישנוני
״יאלללה תתארגן יש לך עוד שעה אימון״ אמרתי
״טוב״ אמר וקם מהמיטה.
נכנסתי לחדר של תמיר, תהל פה, מה היא עושה פה?? הם לא היו ערומים וטוב שכך…
נשכבתי על הגב בינהם, איזה חמודים הם..
״קומוווו״ צעקתי ושניהם הסתובבו אליי
״מה את עושה פה?״ תמיר שאל מתוך שנה
״מעירה אותכם, יאללה קמו״ צעקתי וקמתי מהמיטה
״טווב, אני צריכה גם בגדים״ תהל אמרה והתיישבה על המיטה
״רק אם את מעירה את החמור הזה״ אמרתי והצבעתי על תמיר שנרדם
״מאמי קום״ תהל אמרה ונתנה לו נשיקה על השפתיים
״תהל..״ אמר בקול ישנוני ונתן לה גם נשיקה, איזה חמודים הם!!
״הלכתי להעיר את נתנאל״ אמרתי ויצאתי מהחדר של תמיר, נכנסתי לחדר של נתנאל.
״את ער?״ שאלתי אותו כשראיתי אותו יושב על המיטה ומשחק קנדי קראש
״לא ישן״ אמר
״איזה שלב אתה?״ שאלתי והתיישבתי לידו
״241״ אמר
״ואייי את מכור, אני בשלב 42״ אמרתי וצחקתי
״כוססעממק״ צעק וזרק את האייפון שלו לצד השני של המיטה
״תן לי לנחש, לא עברת..״ אמרתי צוחקת
״מה מצחיק?!״ אמר בקול הערסי שלו
״עזוב.. איך היה אתמול?״ שאלתי
״היא לא דיברה איתך?״ שאל
״מתי היא בדיוק תדבר איתי?!״ שאלתי
״לא יודע, אתן מעבירות ריכולים כמו לא יודע מה אז חשבתי שהיא כבר סיפרה לך״ אמר
״אז אתה טועה״ אמרתי
״יאללה לכי יש לי מה לעשות״
״זה לא יפטור אותך מלענות לי״ אמרתי
״יאללה ביי״ אמר ודחף אותי החוצה וסגר אחריו את הדלת
״בר לקחתי חולצה ורודה וטיץ שחור!״ שמעתי את תהל צועקת מהחדר שלי
״סבבי״ אמרתי ונכנסתי לחדר שלי, הוצאתי גם ג'ינס בהיר עם הרבה קרעים וחולצת בית ספר תכלת, התארגנתי ויצאתי החוצה עם כריך ביד, הלכתי לאושרי (ההומלס) לסמטה.
״בתאבון״ אמרתי לו ונתתי לו את הכריך כשהגעתי לספסל
״בקשר לאתמול…״ אמר ולקח מידי את הכריך
״עא?״ שאלתי והסתכלתי על העניים המושלמות שלו
״אני מצתער..״ אמר
״זה בסדר לא ידעת״אמרתי
״אני באמת מצתער לא הייתי צריך להגיד את זה..״ אמר והסתכל עליי
״הכול בסדר״ לחשתי

נקודת המבט של אושרי:
״הכול בסדר״ לחשה לי, יש בה משהו כול כך מיוחד שאין באנשים אחרים, היא אמיתית, אכפתית, יפה, היא בן אדם מיוחד, היא שינתה לי את החיים, לפני שהכרתי אותה החיים שלי היו בזבל, לא משנה מה עשיתי זה לא היה טוב, היא שינתה לי אותם, אני עכשיו קם כול בוקר עם כאב גב מהספסל הזה וחיוך ענק על הפנים, בזכותה אני עדיין חי!!! אני רוצה אותה!!
״אני צריכה ללכת לבצפר״ אמרה
״ביי״ אמרתי
״ביי״ אמרה, נתנה לי חיבוק והלכה…

נקודת המבט של ניל:
הגעתי לבית ספר, הלכתי ישר לאולם ספורט, יש לי בשעה הראשונה ספורט, אוווף על הבוקר :/
נכנסתי לחדר הלבשה, תהל ונוי היו שם
״מה קורה יפות?״ שאלתי והנחתי את התיק שלי על הספסל
״סבבה״ תהל אמרה והוציא מהטיק שלה נעליי ספורט וגרביים
״איך היה אתמול?״ שאלתי נוי
״מבלבל, הוא כאילו לא מאופס״ אמרה והתיישבה על הספסל
״מה זתומרת?״ שאלתי
״לא יודעת, הוא לא סגור על עצמו אם הוא בכלל אוהב אותי״
״ואיי״ אמרתי בשקט והוצאתי מהתיק שלי טייץ שחור וחולצת בית ספר אדומה בגזרת בנים, שגנבתי לתמיר, זה יותר נוח, זה לא צמוד, נכנסתי לתאי ההלבשה, החלפתי לחולצה וטייץ, נעליי ספורט ויצאתי עם נוי ותהל למגרש.
״כול אחת פה עם קצר יותר מהשניה״ אמרתי כשהגנו למגרש וראיתי את כול הזונות בכיתה שלי
״זה אפילו לא מכנס״ נוי אמרה
״בנות, תרוצו 3 סיבובים סביב למגרש ונעשה משחק״ המורה עצרה את השיחה שלנו…
והתחלנו לרוץ, אני שונאת ספורט!!
באמצע הסיבוב הראשון ראיתי את נתנאל, עילי והחברים שלהם במחששה מסתכלים על הבנות שרצות, חתחתי עליהם.
״היי מכוער״ אמרתי לעילי ונתתי לו נשיקה כשהגעתי עליהם
״הופהה לא הייתי מוותר על זה״ שמעתי איזה אחת מהחברים שלו אומר מאחורה
״אתה שקט״ אמרתי לו
״איפה הלכת בבוקר?״ נתנאל שאל אותי
״אעע סתם יצאתי ברגל״ אמרתי לנתנאל
״כן ברור שאת תלכי ברגל?!״ נתנאל אמר
״עזוב אותה״ עילי אמר לו,
״למה אתם לא בכיתה?!״ שאלתי אותם
״למה כן?״ עילי אמר לי
״אם אתם לא רוצים שאני התעצבן עליכם כדיי לכם לחזור לכיתה״ אמרתי
״את במחזור?!״ עילי שאל אותי
״לא וזה לא עניינך…. אבל זה לא אומר שאני לא יכולה להתעצבן עליכם״ אמרתי, הם יודעים איזה עצבנית אני כשאני במחזור, אסור להתקרב אליי…
״יאללה בוא״ עילי אמר לנתנאל והם לקחו את התיקים שלהם והלכו מהמחששה
חזרתי למגרש, עשיתי חצי סיבוב והגעתי למורה ולכול שאר הבנות מהכיתה שלי.