סיפור-שיר-מה שזה לא יהיה ללא שם #2
השמש המפציעה שוקעת
מחכה לו
שיבוא אליה, לשקוע יחד אתה
בשחור, ובאור
לעולם שלה
שמלא בחום שורף
אנשים נהרגים, כמו חרקים נמחצים
כתום מבזיק, שועלים באים.
אחריהם גם אנשים.
כולם נמחצים כמו חרקים.
כתמים מחוצים, מתחתיו מופיעים.
עומד הוא שם,
עיניו האדומות מביטות על ההריסות.
הוא היחיד שנשאר.
לבד בעולם המנוכר.
כתמים של עיניים אדומות מופיעים.
נוזלים, מסביבו.
רגליו כבר נעלמו כליל
ידיו נמסות .
רק נשאר שנשמתו אותו תעזוב,
והוא ישמר שם ככתם.
בדיוק כמו כולם.
רק מה שנשאר שנשמתו תעזוב.
זה כול מה שנשאר.
תגובות (0)