אחות של- פרק 29-

פרק 29-
מנקודת המבט של נתנאל-
ישבנו כולנו בספסלים הקבועים שלנו בפארק. חיכיתי לרוני. יענו, לאיתי, שיבוא עם רוני. כן אני חרא של חבר, כן אני לא מפסיק לחשוב על מה שבא לי להיות לילה שלם עם חברה של חבר, אבל אני לא שולט בזה. אני אשכרה מכור אליה.
״אהלן״ שמעתי את הקול של איתי. הוא התיישב על הספסל שמולי והושיב עליו איזה בלונדינית. זאת בטח לא רוני.
״שו הדא?״ סויסה שאל. אני הקשבתי.
״הדא קרין״ איתי אמר בחיוך ונישק את הכתף של הבלונדה.
״ירין״ היא תקינה אותו. כולנו צחקנו. חדשה בעסק.
״איפה ביטון?״ שאלתי אותו בחיוך.
״לא פה״ איתי ענה
״יענו מה איתה?״
״אני חופשי חברים!״ הוא צעק והדליק סיגריה. כולם מחרו כפיים.
״שו חופשי?״ שאלתי בעצבנות.
״חופשי. נפרדנו״ הוא אמר בחיוך והבלונדה התחילה להימרח עליו.
״נפרדת ממנה?״ שאלתי ונעמדתי, מדמיין בראש כמה דמעות יוצאות בחדר שלה.
״וואלה היא ממני, אבל זה מה שרציתי כבר חודש״ הוא אמר בחיוך.
״אני עף שנייה לחדש סטוק של סיגריות״ אמרתי לכולם והלכתי לאופנוע שלי.

״נתנאל..״
״נפרדתם?״ עצרתי אותה וסגרתי את הדלת של החדר שלה.
״כן״ היא אמרה בחיוך. נשכתי את השפתיים שלי והתקרבתי אליה.
״תודה לאל״ תפסתי בפנים שלה ונישקתי אותה.

מנקודת המבט של ענבר-
הגעתי למגרש, איפה שעמית וכולם עושים את האימון כדורגל שלהם. ראיתי שכולם כבר יוצאים, קיוויתי לתפוס את עמית לפני שהוא ילך.
״שלום לך גברת״ המאמן קרא לי כשנכנסתי למגרש.
״היי, עמית עוד כאן?״ שאלתי בחיוך
״הוא הלך לפני כמה דקות״
״אה..״
״אז את ענבר המפורסמת״ הוא אמר בחיוך. הסמקתי וחייכתי חיוך מבולבל.
״מפורסמת?״
״חברה של עמית לא?״
״כן כן״ הנהנתי.
״טוב, אני אזוז״ אמרתי בחיוך ויצאתי מהמגרש.
״צריכה טרמפ?״ שמעתי מאחוריי. זיהיתי את הרעש של האופנוע. איתי.
״לא״ אמרתי ביובש ובלי להסתכל עליו והמשכתי ללכת לתחנת אוטובוס.
״את צריכה טרמפ״ הוא אמר. נאנחתי והמשכתי ללכת.
״הקו מגיע בעשר, לא בדקת לפני שהגעת בלי אוטו?״ הוא גיחך מאחוריי, עדיין נוסע עם האופנוע במהירות של ההליכה שלי. שיט.
״טוב, אבל אל תדבר איתי יותר מדי״ אמרתי בשקט והסתכלתי עליו
״חס וחלילה״ הוא אמר בחיוך. גלגלתי עיניים והתיישבתי מאחוריו. הוא הסתובב אליי והניח את הקסדה על הראש שלי.
״חבל על הראש היפה שלך״ הוא אמר בחיוך קטן. הסמקתי וכחכחתי בגרון.
״אפשר לנסוע?״ שאלתי, רואה שהוא מסתכל על הלחיים האדומות שלי. הוא גיחך וחזר להגה.
״תחזיקי חזק״ הוא אמר. כרכתי את ידיי מסביב לבטנו.

הגענו לבית שלי. הוא עצר ונשם עמוק. נשמתי גם אני ככה, התנתקתי ממנו וירדתי מהאופנוע.
״תודה״ אמרתי. הוא הנהן והסתכל עליי. הסתובבתי לכיוון הבית שלי, וראיתי את.. אבא שלי יוצא מהדלת. נעצרתי והסתכלתי עליו בתדהמה.
״מה..״
״חיפשתי אותך בת שלי״ הוא אמר בחיוך רחב והתקרב אליי. התרחקתי ונשענתי על האופנוע של איתי.
״מה אתה עושה כאן?״ שאלתי בשקט, מסתכלת עליו. העיניים שלי מתמלאות דמעות.
״דיברתי עם אמא שלך״ הוא אמר. בלעתי רוק. הוא הסתכל על הפלאפון שלו והצמיד לאוזנו הימנית.
״אני מגיע״ הוא אמר.
״כן, קניתי לך את המשחק שרצית״ הוא אמר בחיוך.. ששבר את הלב שלי.
״זה היה הבן שלך?״ שאלתי בשקט אחרי שהוא ניתק. רעדתי. הרגשתי את היד של איתי מקיפה אותי. הוא יודע שאני צריכה את זה.
״כן״ הוא אמר בשקט.
״וואו..״ מלמלתי והשפלתי את הראש.
״אבל אני יכול לאחר ולנהל איתך סוף סוף שיחה..״
״לך, נדבר אחר כך״
״ענבר״
״אל תענבר אותי, לך״ אמרתי בשקט.
״את בטוחה?״
״כן״ עניתי במהירות. הוא נאנח והלך משם. עמדתי בערך דקה. קפואה. מסתכלת על נקודה לא ברורה על השביל אל הבית שלנו.
״להישאר איתך?״ איתי לחש וסובב אותי אליו.
״עכשיו הבנתי שהוא החליף אותי״ מלמלתי בבכי.
״רק עכשיו ירד לי האסימון״ גיחכתי בעצב, הדמעות פרצו יותר מהר. הוא הניח את הראש שלי על הכתף שלו. חיבקתי אותו חזק, מנסה לגרום למגע שלו לעצור לי את הדמעות.
״אני עד כדי כך גרועה?״ מלמלתי בשקט. הוא תפס בפנים שלי והצמיד את המצח שלי אל מצחו. צפיתי בעיניים שלו, שהטשטשו בגלל הדמעות.
״ששש..״ הוא לחש ונשם עמוק.
״למה אלוהים רוצה להזיק לי?״ שאלתי בבכי ועצמתי את עיניי, ואז הרגשתי את שפתיו על שפתיי. במהירות לשונו מצאה את דרכה אל תוך פי וכל העצב שהרגשתי נהפך לאדרנלין מטורף.
״אסור לי״ הוא לחש לי וניסה להתנתק מהנשיקה.
״לא אכפת לי״ מלמלתי והחזקתי חזק בראשו. לא יכולתי לעזוב. לא רציתי.