התערבות-פרק 9

האדס ישב על הכיסא עשוי העצמות שלו.
הוא היה בגובה 4 מטרים,עיניים שחורות ושיער שחור ארוך ופרוע.
הוא הניף בידיו והזיז אנושי חסר נשמה,אך האנושי נפל.
"לא משנה מה אני עושה אני לא יכול לשלוט בהם.אתה יכול לעזור?" שאל האדס בעיניין.
מי שהיה מולו חייך חיוך רחב.
"איזה אינטרס יש לך לעזור לי? אתה הרי בצד של זאוס" אמר האדס וצפה במי שפרש מגילה עליה כתוב ביוונית עתיקה.
"בוא רק נגיד,כל אחד והשיגעונות שלו" מיסטר.די חייך,ופרש את כנפיו השחורות והענקיות.
"הרצתי הרבה מאוד ניסויים לפני שסיימתי את זה" הוא נתן להאדס את המגילה.
מיסטר.די עצם את עיניו האדומות."בקרוב.בקרוב מאוד" הוא לחש לעצמו,והחל לצחוק בזמן שהוא לובש את כוכע הצלינדר שלו.

(מול המגדל):
"התשובה היא 2!" צעקתי.
"איך?!" שאל אנגוס שבידיוק הרג את התולעת.
"הרי הרוח לא העיפה תפוזים,היא העיפה תפוז אחד.היא לא השאירה תפוזים,היא השאירה תפוז אחד.התשובה היא שני תפוזים!" צעקתי.
הדלת לא הגיבה."אולי צריך להגיד את זה ביוונית?" שאל אנגוס,ונעצנו מבטים ברייג'ל.
"אני….לא בטוח איך אומרים את זה" הוא הודה.
"בגללך נמות!" צעק אנגוס,וזאב ארוך הופיע לידינו."אני יכול לנסות?" הוא היסס.
"זריז שיהיה" אמר אנגוס והביט בזאב."הנה עוד אחד בא" הוא סינן,ועוד זאב התקרב.
"אז כל אחד ייקח אחד?" חששתי משום שלא ידעתי איך להילחם.
"אין צורך.אני הרי הבן של ארס" הוא חייך,ועיניו החומות השתנו לאדומות.
גם עיניהם של הזאבים השתנו לאדומות,והם החלו להילחם זה בזה.
"איך?" קראתי בהפתעה."היכולת שלי היא לגרום לשני יצורים חיים או יותר להילחם אחד בשני" הוא אמר ועיניו השתנו שוב לחומות.
הדלתות נפתחו,ורייג'ל סימן לנו לבוא.הלכנו אחריו,וראינו שביחד איתנו ישנם עוד 70 משתתפים.
"נגמר הזמן!" קראה אתנה כשהגענו והדלתות מאחורינו נסגרו.
"החלק הראשון של המבחן נגמר!" היא קראה,וכולנו התאספנו מולה.
"ועכשיו נעבור להסבר לקראת החלק השני" היא אמרה:"לפני שהמבחנים התחילו,קיבלתם שעון עם צג!" היא אמרה,וכולנו הבטנו בשעונים.
"הגיע הזמן שתמצאו להם שימוש" היא אמרה וחייכה:"במהלך המבחן תאלצו להילחלם אחד בשני.במהלך החלק השני תאלצו לעלות במגדל הזה ולעבור חדרים על ידי פתירת חידות.כמה מהמעברים יתנגשו זה בזה.על השעונים יש שבבים מיוחדים שמאתרים את המיקום שלכם,ובכל פעם שתהיו קרובים למישהו ממעבר אחר,השעון יצפצף.זה יהיה הסימן שבקרוב הקרב יתחיל.בשביל לנצח בקרב עליכם לשבור את השעון של היריב.אם השעון שלכם ישבר,אתם מחוץ למשחק".
"קח" לחש לי אנגוס ושם ביד שלי סכין."תודה" מלמלתי.
"אתם יכולים להתחיל!" היא קראה,ונעלמה.דלתות רבות במגדל נפתחו.
"אני בעד שנלך ביחד" אמר רייג'ל."טוב נו,כדי שלא יהיה משעמם" אמר אנגוס,והנהנתי.
בחרנו באחת הדרכים,וברגע שנכנסנו הדלת ננעלה.לא עברו יותר מכמה שניות לפני שעמדנו מול החידה הבאה שלנו.
מולינו היה דף ועליו מה חורים קטנים בנקודות אקראיות,וליד הדף היה חוד של עיפרון,חוד די קצר.
"בשביל להמשיך הלאה,עליכם להעביר את החוד בדף כך שיעבור דרך כל החורים,הוא לא יישבר,והדף לא יקרע" הקריא רייג'ל:"יש לכם שעה אחת".
"זאת תהיה שעה ארוכה מאוד" נאנח אנגוס.הוא התיישב,ונשען על הקיר:"איך עושים את זה?"
"טוב,אני חושב שאשבור לעצמי את השעון" אמרתי ודפקתי את הראש בקיר.
"אולי מפצלים את החוד?" הציע רייג'ל."אבל אסור שהוא יישבר.בטח זה עם קיפול מסובך שכזה" אמר אנגוס.
"הממממ" חשב אנגוס."המממממממ" חשבתי גם אני."המממממ" חשב רייג'ל.
"לעזאזל!" צרחנו שלושתינו.
נשארו 55 דקות לחידה.

"זה עובד" אמר האדס בפליאה כשראה את האדם חסר הנשמה מציית לו.
"וזה רק משתפר" צחק מיסטר.די:"יש לנו עוד צבא שלם לבנות" הוא הביט באדם עם העיניים השחורות לגמריי.