לשכוח לעולם

את מה שהיה
היה ונעלם ..

לשכוח לעולם
לא התביישתי ,
לשלוח עוד זיכרון.
לא ניחשתי,
שהכאב יגיע פתאום.
לא ידעתי,
שאתה חובק כבר באחרת.

אז הלב התחיל שוב
לסגת
אל הפינה הנכונה ,
באותו הרגע.
אל החושך,
אל הכאב המוכר,
שמעט שוקע
וכבר נגמר.

המילים נשפכו מידיי,
ונלחמתי מלחמה אחרונה ,
על דמעותיי.
ואיך פתאום זה קורה,
למה לא יכולתי להשתלט על זה..

אם היה בי את הכוח ,
לשכוח לעולם .
את מה שהיה
היה ונעלם.

דמעה נושרת ,
זיכרון אחרון.
אם געגוע יגיע ממך פתאום ,
יתעורר לחיים ,
ארחיק אותו ממני
אשתדל שלעולמים..