אחוזה וחצי. מחזה קומדי-דרמטי {מערכה שנייה, סצנה 9}

05/08/2011 520 צפיות אין תגובות
©

סצנה 9

החלפת תפאורה חזרה לסלון הבית.
מוזיקת רקע מתחלשת. ומסך עולה. גברת המילטון יושבת על אחת הספות וקוראת ספר.
נלי נכנסת עם בגדי העבודה הרגילים שלה ומביטה לצדדים, לראות שויקטור לא נמצא בסביבה. לבסוף נכנסת.

נלי: גברתי.

המילטון: (מסובבת אליה את מבטה) אוו.. נלי.

נלי: גברתי, (מתקרבת ולוחשת לה) יש לי בשורות טובות עבורך.

המילטון: בשורות טובות? ויקטור נפל מהמרפסת?

נלי: (מנענעת בראשה. לוחשת אפילו יותר) מצאתי לך מחזר.

המילטון: (סוגרת את הספר וקמה. מביטות אחת בשנייה, נוצר רגע.) טוב.. הכניסי אותו.

(נלי מהנהנת בקצרה ויוצאת. המילטון נושפת אוויר ומברישה את שערה עם אצבעותיה במתח, כאילו מתכוננת לקבל גבר יפה תואר ואצילי. נלי חוזרת כעבור כמה שניות ואחריה נכנס רוברטו, מביט סביבו בהשתאות והתפעלות. כאילו הוא במוזיאון. נלי מסמנת לו שהגברת נמצאת שם. רוברטו מיד מתיישר, מסדר את בגדיו וצועד לעבר הגברת. המילטון עדיין לא מבחינה בהם.)

רוברטו: (כורע ברך מאחורי המילטון ושולף את הגיטרה שלו. פוצח בשיר מפתיע שמקפיץ את נלי ואף את הגברת בבהלה)

המילטון: (מניחה יד על החזה שלה כמישהי שמנסה להרגיע את עצמה ממשהו שהבהיל אותה זה עתה. נלי מתקרבת- המבט שלה דואג) אדוני.. אדוני!

רוברטו: (מפסיק לשיר ומביט בה) סי, גיברת.

המילטון: אני.. אין לי מושג מאיפה צצת פתאום, אבל אני דורשת ממך להפסיק לשיר לרגע, טוב?

רוברטו: (קם) כמובן, גברת! (לוקח את גב ידה ומנשק אותה באצילות. המילטון מביטה בו מזועזעת. נלי ממש דואגת עכשיו) כל דבר, עבורך!

המילטון: אהה.. ובכן.. (משחררת את כף ידה ומנגבת אותה בחצאיתה) מי….. מי אתה?

רוברטו: אני! ובכן, אני רוברטו דה נָגֶ'ס! ואת גברתי- מוּיי, מוּלְטוֹ יפה!

המילטון: (מסתובבת אל נלי ומסמנת לה בתנועות גוף שהיא בצרות. חוזרת אל רוברטו) אהה.. אדוני.. אני חושבת שנעשתה כאן טעות..

רוברטו: אבל גברתי! באהבה, אין טעויות!

המילטון: תסלח לי אם אומר לך שאתה כולך טעות- ועכשיו אתה מתבקש לצאת מכאן. (דוחפת אותו לכיוון היציאה)

רוברטו: בבקשה, גברתי! אינני יודע אפילו את שמך! אבל אני אוהב אותך!

המילטון: (עם חיוך מאולץ) הגברת עכשיו עסוקה- רוברטו, תמתין לה בסבלנות בחוץ בבקשה! (מוציאה אותו החוצה וטורקת אתה דלת)

רוברטו: (מאחורי הדלת, משמיעה קול מצחיק ומיואש בו זמנית)

המילטון: (מתקרבת בצעדים עצבניים אל נלי) את השתגעת?! מאיפה הבאת את הטיפוס הזה?? את לא מבינה שאי אפשר לחתן אותי עם הליצן הזה?! נו, מה קורה לך?!

נלי: אבל הוא נדבק אחרינו כל הזמן, ולא היה לי נעים להגיד לו "לא"!

המילטון: (בחשד) "אחרינו"?

נלי: (אופס) אהה.. התכונתי.. אחרינו זה אחרי..אני ו..

המילטון: עם היית עם עוד מישהו? (מתקרבת אליה בצעדים איטיים. נלי נסוגה מימנה בצעדים איטיים)

נלי: (מגמגמת) טוב.. אני לא.. ובכן.. (מוצאת תירוץ לפתע) בזמן שהלכתי- כלב רחוב אחד התקרב אלי והלך אחרי כל הזמן! כל כך התרגלתי לנוכחותו, שכבר אמרתי "אחרינו" (מחייכת, שמחה שהצליחה לצאת מהבוץ)

המילטון: אהה.. כלב רחוב… אני מאוד ממליצה לך להתרחק מהם, נלי. כלבי רחוב עלולים לנשוך ואולי להדביק אותך בכל מיני מחלות! (נלי מהנהנת בהסכמה) תזכרי!

נלי: אני אזכור, גברתי.

(שומעים במעומעם את רוברטו אומר "ואו, איזה אגרטל יפה" וסאונד של משהו נשבר)

המילטון: (מסתובבת חזרה אל נלי) אז תזכירי לי למה הבאת אותו הנה?

נלי: (לפתע נזכרת) אהה! גברתי! נזכרתי שמצאתי לך עוד מישהו!

המילטון: עוד מישהו?!

נלי: כן! אבל אל תדאגי, הוא דווקא נראה לי הגון ונאה. ואפילו יפה תואר!

המילטון: (לעצמה) יפה תואר.. (נלי מחייכת) ומתי הוא אמור להגיע? ויקטור אמור לחזור עוד שעה לערך.

נלי: ויקטור נסע?

המילטון: כן, הוא לא אמר לאן.. אולי לקנות לעצמו בגדים או נעליים חדשות.. (מושכת בכתפיה)

נלי: (מבודחת) אולי לקנות לעצמו מחוך. (המילטון ונלי צוחקות. המילטון מפסיקה לפתע ועוצרת גם את נלי)

המילטון: די עכשיו, זה לא מכובד. נלי, אם לא תצליחי לגרום לרוברטו ההוא לעזוב, לפחות תשכנעי אותו לישון בחצר. שויקטור לא יחשוד. (נלי מבינה אותה לגמרי, מהנהנת ויוצאת)

(מוזיקת רקע. המילטון נשארת לבדה על הבמה כמה שניות ואז יוצאת.

מסך)


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך