this is the end…- סיפור חדש!!!-פרק 3

"אני אוהב אותך" הוא אמר ונישק אותי.
המשכתי להתנשק איתו עד שקראו לנו,
"אוווו תראו מי חזרו להיות ביחד" גיא אמר וחיבק אותי מהצד.
"אל תתלהב" אמרתי לו ונתתי לו מכה בבטן. "מה זה?!" הוא אמר ואני רק צחקתי.
"ביי יובל" ניב אמר וכולם נופפו לי ואני עמדתי ולא הבנתי מה קורה, כעבור שנייה הרגשתי את עצמי מורמת באוויר ומישהו נכנס איתי למים.
"אעאעא גייאאאא ! נו לללאאא גיייייא!" התחלתי לצעוק עליו ולנסות להשתחרר אבל הוא חזק מדי…
"מילים אחרונות?" הוא שאל לפני שהעיף אותי.
"כן…" באתי לומר משהו אבל פתאום קטעה את קולי אזעקה! אשכרה אזעקה!
'אמאלה' התחלתי לחשוב, ומבלי שמתי לב גיא כבר רץ איתי למרחב מוגן.
"וואו, זה היה בלתי צפויי" אמר אחד החברים כשכבר הינו בפנים.
"לעע מה אתה אומר?" ניב אמר לו "טוב שתקו ותקוו שהכל בסדר!" צעקתי עליהם, מה הם רבים עכשיו?!
"טוב, לדעתי אפשר לצאת" עומר אמר אחרי רבע שעה.
"דקה אני אבדוק באינטרנט" אמרתי ופתחתי את האייפון.
"הם אומרים שכדאי להישאר במקלטים, אבל אם צריך לצאת אז להשאר בקרבת מקום" הקראתי מהכתבה של פיקוד העורף.
"אוקיי אז בואו נסע מהר הביתה" ניב אמר.
"כדאי לנו?" שאלתי חוששת. "מקסימום הטיל יתפוס אותנו בדרך" עומר אמר ואני הסתכלתי עליו כעוסה.
"סליחה סליחה זאת היתה בדיחה!" הוא אמר ישר וצחקתי.
עברו עוד חמש דקות ושמענו מלא צפירות מבחוץ ובסוף שלחו לי, לניב, לגיא וליואב הודעה:
'היי ילדים שלי, תצאו החוצה עם חברים שלכם אנחנו נוסעים' אמא שלחה את ההודעה.
יצאנו מהר ונכנסנו למכונית.
"היי אמא" אמרתי ונתתי לה חיבוק.
"לאן נוסעים?" שאלתי, "רחוק מפה… אל תדאגו הדברים שלכם כבר ארוזים, ויש לנו מספיק זמן להקפיץ את כולם הביתה" אמרה והתחלנו בנסיעה. הורדנו את כולם ואנחנו נשארנו במכונית כשאבא הצטרף אלינו.
יש לנו רכב גדול, יש קצת יותר מושבים מבכל רכב אחר.
"אז, אמא לאן נוסעים?" יואב שאל כשהתמקמנו כל אחד במקומו.
"למשפחת אורלב יש בית נופש כזה ליד החוף, הוא די גדול, אפילו מאוד, אז אנחנו הולכים לגור שם."
"אוקיי" אמרנו כולנו ביחד.
"רגע!" אמרתי אחר כך "ארזתם לי את כל האקססוריז? והמחליק? והפן? ובייביליס? והבגדים היפים?"
"כן כן תרגעי!" אבא אמר תוך כדי השאלות שלי, וכולם צחקו.
"אוףףף משעמם לי! מתי מגיעים?!" התלוננתי באמצע הדרך.
"כן אמא איפה זה ומתי מגיעים?!" גיא הצטרף אליי.
"אוקיי יש לנו רק עוד חצי שעה נסיעה!" אמא אמרה והוסיפה: "אני רוצה שתופתעו" אמרה ואני וגיא נאנחנו.
כשעברה החצי שעה הגענו לבית חוף כזזה ענקי! היתה לו יציאה לכיוון הים דרך הגינה, בגינה שלו היתה בריכה גדולה שגם היא פונה אל הים. בבית היו 3 קומות, ומרפסת ענקית מהקומה שלמעלה.
"וואו" אמרתי, זה כל מה שיצא לי מהפה, פשוט בהיתי בבית המושלם הזה!
"אהבת?" עומר בא משום מקום וחיבק אותי מהצד.
"מאוד" אמרתי לו והסתובבתי אליו ונישקתי אותו נשיקה קצרה בפה.
"בואו נכנס אני כבר מתה לראות איך יובל תגיב!" רומי גם צצה משום מקום ורצתי לחבק אותה.
"כמה זמן לא ראיתי אותך?!" שאלתי אותה תוך כדי.
"חחח משהו כמו 18 שעות?" רועי אמר.
"מאיפה כולכם באים?!" שאלתי כמו מטומטמת. "משם" רועי אמר תוך כדי שהוא צוחק, והצביע על הרכב שלהם.
"אויש יצאתי מטומטמת…" אמרתי וצחקתי על עצמי.
"לא נורא אני עדיין אוהב אותך" אמר עומר כדרך אגב כזה וחיבק אותי שוב מהצד.
"סליחה?!" שאלתי אותו והעפתי את היד שלו.
"מה?" שאל 'בתמימות' "חוצפן!" אמרתי לו ושילבתי ידיים .
"חחח מצטער" אמר וחיבקתי אותו חזרה. "טוב בואו נכנס כבר!" אמרתי והייתי הראשונה להכנס פנימה.
"אוו מיי גאדדדד" צרחתי וכולם נקרעו מצחוק. "אל תצחקו עליי!" רטנתי,
"אבל את צודקת זה לגמרי או מיי גאדדדד" חיקה אותי ניב.
"ניב שתוק!" אמרתי לו ונתתי לו מכה בכתף.
"תיזהרי, יש בבית הזה בריכה!" אמר וצחקנו.
"אוקיי, בואו נסדר איפה כל אחד ישן" אמר יאיר (אבא של רומי, רועי ועומר)
"אממ, לדעתי רומי ויובל באותו חדר, רועי ועומר, גיא וניב, ויואב כי הוא הכי גדול." אמרה ליטל (אמא של רומי…) "מקובל עליי" יואב אמר וכולם הסתכלו עליו כאיל עוד דקה הם עומדים להחטיף לו כאפה.
"חח תרגיעו אל תהרגו אותי!" הוא אמר וצחקנו.
"אוקיי תעלו לחדרים שלכם לסדר את הכל" אמא שלי אמרה (לאמא שלי קוראים לירון, ולאבא שלי קוראים גלעד) "אוקיי, בואי נעלה" אמרה רומי ומשכה אותי אחריה, כשאחרינו הבנים סוחבים לנו את המזוודות.
"וואו, זה חדר גדול" אמרתי מבסוטית מהגודל.
"חחח כן…" אמרה רומי, והתחלנו לסדר את הכל. בגלל שאנחנו בנות, אנחנו קיבלנו את החדר עם המקלחת בנפרד כמו אצל ההורים שלנו.
"איפה לשים את אלו?" אמרתי והצבעתי על כל האקססוריז והבייביליס וכו'….
"אהה תראי משהו מגניב" רומי אמרה, וכשהיא פתחה את המראה נתגלה לו מן ארון סתרים כזה שיש בו מלא מקום, שמנו שם הכל, וכשגמרנו הזמנו את כולם לצאת לבריכה.
"חם היום" אמרתי כשאני שוכבת להשתזף על רומי
"כן.." הסכימה איתי. אחרי חמש דקות מישהו בא ושפך עלינו כוס מים מלאה בקרח ושתינו צרחנו.
"מי עשה את זה?!" שאלתי בתוקפנות.
"אנחנו" גיא אמר. "מי זה אנחנו!" צעקה רומי.
"אהה כולם" עומר אמר. לקחתי לרומי את היד וגררתי אותה לצד כדי שלא ישמעו.
"תקשיבי, אנחנו נחזיר להם אבל לא עכשיו, כי אנחנו לא נצליח אוקיי?"
היא הנהנה וקפצנו למים.