נספור כוכבים

the one sitting next to you 24/10/2013 770 צפיות 22 תגובות

לפני זמן מה התחלתי לחשוב
על מה שאלי כל כך קרוב
על הכוכבים הרחוקים
על בגדי הצנועים וכובעי העניים

נספור כוכבים אמר לי אדם זקן
לפני זמן מה הוא היה לי לשכן
אבל עכשיו הוא כמוני רוח רפאים
כולנו כמוהו, חסרי החיים.

ואז ישבנו יחדיו, ספרנו כוכבים
הבטנו למעלה על אלפי העננים
ספרנו כוכב, מיליוני כוכבים
ודמיינו שכל כוכב הוא כובע, אז אלפי כובעים.

אבל אישי הזקן, שכני היקר
אחרי אותו ערב מעולם לא חזר.
הוא ספר כוכבים הלך בעקבותיהם
ואמר ששמע את לחישותיהם.

הוא הלך לחפש את הכוכבים שאהב.
אבל ידידי הזקן אלי לעולם לא שב.
אז ישבתי על גבעת המתים
ולידיד חדש אמרתי,בוא נספור כוכבים.


תגובות (22)

וואן רפבליק נכנסו בי…
old but not that old
young but not that bold

24/10/2013 12:01

מאוד נהנתי לקרוא את זה!! את ממש כשרונית, מלבד זאת, הרעיון מדהים. קראתי עוד כמה מהשירים שלך והסקתי שאת מדוכאת, זה כל כך עצוב :(

סתאםםםםםם!!!!! יחי הדיכאון(: אני פסימית מעצבנת שלא מבינה כלום מהחיים שלה, והלוואי שכולנו נמות, אני בדיכאון קיומי.

24/10/2013 12:16

גבי הוא שמי ודכאוניות/פסימיות זאת מהותי.
ותודה ^^

24/10/2013 12:28

חברותיי לדיכאון.
אני אישית סובלת מהדיכאון הארור הזה. השם השני שלי הוא בעצם,דיכאונית.
מכיוון שאתן אוהבות את זה,אני אזרום עם הזרם.

24/10/2013 12:31

דניאל הוא שמי, פסימיות זאת מהותי
הכל בגלל משפחתי.
אשמח לספר לך
אך אולי אותך זה יעציב

24/10/2013 12:32

סורי על החפירה.
את כותבת ממממש יפה :) אפילו יותר.

24/10/2013 12:32

דניאל הוא שמי, פסימיות זאת מהותי
הכל בגלל משפחתי.
אשמח לספר לך
אך אולי אותך זה יעציב

24/10/2013 12:32

דניאל הוא שמי, פסימיות זאת מהותי
הכל בגלל משפחתי.
אשמח לספר לך
אך אולי אותך זה יעציב

24/10/2013 12:33

אני אוהבת סיפורים עצובים כי גם שלי עצוב, למרות שאני רק ילדה מפונקת ומעט סנובית.
דיכאון הוא מקום מפלט, בו אני יכולה להיות סוף סוף לבד

24/10/2013 12:34

אני לא חושבת שאני אספר, לא במסגרת הזאת לפחות.

24/10/2013 12:39

:(

24/10/2013 12:40

צמצום קטן: אימא שלי מנסה להתאבד והיא מכורה לאלכוהול. זה התקציר.

24/10/2013 12:42

אוי. מסכנה אני מצטערת שאני לא יכולה לעזור לך אבל יש הרבה מקומות שיכולים

24/10/2013 12:44

היא בקבוצת תמיכה כזאת שעוזרים לה. אני גודלת אצל סבתא שלי. אני מאמינה שזה יעבור לה.

24/10/2013 12:46

במצבים כאלה, לדעתי, צריך פשוט רצון ותקווה. אני ממליצה לך במיוחד לא להיות דכאונית, נסי לראות דברים טובים ואולי תעשי משהו שישיח את דעתך. אני מקווה בשבילך רק לטוב :)

24/10/2013 12:48

אני חושבת שאני מדוכאת גם בלי זה. אני אוהבת להתבודד, החברה היחידה שלי היא תמר, היא כאן באתר, אני מניחה שהיא הדבר היחיד שמחזיק אותי שפויה.

24/10/2013 12:49

אני מכירה אותה (נראה לי), ואני מבינה את הדיכאוניות. אפשר להיות כזה גם בלי סיבה, או בגלל איבוד אמון באנושות ובדור שלך. ולפעמים כמוני אתה דיכאוני כי זה מה שנשאר.

24/10/2013 12:50

אני פשוט אוהבת להתבודד. להיות הכבשה השחורה ( זה אחלה נושא לכתיבה )

זו אני, הילדה המתבודדת עם החיים הקשים שראתה את אבא שלה מתאבד. אני ילדה פתוח , כמו שאת רואה. השלמתי עם המציאות.

24/10/2013 12:53

בכל מקרה. לילה טוב

24/10/2013 12:58

יפיפה.
פשוט מדהים.

24/10/2013 13:30

תודה ^^

24/10/2013 13:31

זה פשוט מדהים.
יפהפה.
וואו.

25/10/2013 08:35
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך