מורעלת
"את כול כך יפה" הוא אמר והתיישב מולי.
"לדברים יש סדר טבעי" אמרתי לו
"כול דבר שנראה טוב מידי כנראה מורעל"
הוספתי וקמתי.
"אם כך, את עיווית של הטבע"
הוא אמר והלך אחרי.
"לא, אני לא"אמרתי לו בלי להסתכל עליו כלל.
"את כן, את יפה, את חכמה, את מתייחסת אל כולם
כאילו הם שווים, את מדברת ברוגע ומחייכת אל כולם,
את לא יכולה להיות מורעלת"
הוא אמר ותפס בידי.
"תאמין לי שאני מורעלת"אמרתי לו והסתובבתי לעברו.
"אולי, אתה עדיין לא מצליח לראות את זה,
או שאתה כבר מכיר אותי זמן רב מידי ולא רוצה להאמין בכך,
אבל אני כמו רעל"אמרתי והבטתי בעיניו,
ראיתי שהוא לא מאמין לי,
הוא לא מתאים לעולם הזה, הוא תמים מידי,
אופטימי מידי,
יום אחד העולם הזה ישבור אותו,
וזה יהיה היום הכי עצוב בהיסטוריית העולם,
משום שביום ההוא, אנחנו נאבד את האדם הטוב האחרון במקום הזה.
"אם כך, אין לי בעיה"הוא אמר וחיוך התפשט על פניו.
"אין לך בעיה עם מה?" שאלתי אותו בבלבול.
"אין לי בעיה להיפגע מן הרעל שלך"הוא אמר ומשך אותי אל תוך חיבוקו.
"העיקר שאת תהיי לידי"
תגובות (3)
יפיפה.
יפה!
וואו… זה מהמם *~*