פנימיית רוחות ושדים פרק 7:

נירה הסתתרה בין הצללים כדי לעקוב אחרי כל מהלך שקשור למירה.
"מה נעשה?" שאלה מירה.
"בטח המלכה על בטוח!" אמר חייגר.
"מירה.." צעקה נירה בן העצים.
"נירה" מירה וחייגר צעקו.
הם רצו אליה בחיבוקים ונשיקות חייגר ונירה התנשקו.
"איפה היית?" אמר חייגר.
"המלכה,כפי שאתם יודעים." אמרה נירה.
הם ישבו ליד המדורה והתחילו לדבר ולזמזם.
בליבה של נירה היה צחוק מרושע עד שלא תדעו כמה.
בבוקר נירה הלכה לנהר לשטוף פניה מולה היא רואה את המלכה.
"מה העניינים?"
"בסדר,הם לא חושדים בי." אמרה נירה.
"תנסי כמה שיותר להרחיק אותם ממייקר." אמרה המלכה.
"טוב,יש לי כבר תוכנית מרושעת הוד רממותך."
"נירה?" אמרה מירה מאחורה.
"אופס" אמרה נירה בשקט.
"עם מי דברת?" אמרה מירה שהיא מתקרבת אליה.
"עם עצמי" אמרה נירה.
"למה?מה משהו מקרה?" אמרה מירה.
"לא אני מעוצבנת." אמרה נירה.
מירה נתנה דחיפה לנירה ואמרה:"ייאלה בואי נחזור"
"אני רוצה להראות לך משהו." אמרה נירה.
"טוב." אמרה מירה,ושיניהן קמו והלכו.
נירה לקחה אותה לאבני גפשו.(שם היה השער הרוחות)
"מה זה המקום הזה?" אמרה מירה.
נירה התקדמה צעד והאדמה רעדה.
מירה פחדה מוות.
"נירה עזרי לי." היא אמרה.
"בשה לך,אל תתחילי עם המלכה דורקה." אמרה נירה.
מירה נפלה לתהום הרוחות.
חייגר ראה הכל מהצד הוא רץ משם והסתתר הוא ראה את נירה והמלכה מדברות.
"נירה יפה מאד עכשיו מצאי את חייגר והכניסי אותו לפה."
"טוב"
המלכה נעלמה האור שהיה מעל השער נעלם נירה הסתובבה בחיוך מרושע ושהיא מתקדמת לעבר המחנה שלהם.
חייגר נבהל הוא חיכה שנירה תלך.
אחרי 3 דקות חייגר לא ראה את נירה ולכן הוא רץ לאבני הגפשו ובדיוק שדרך על האבנים הוא ברח משם,כי נירה עמדה מולו בתור רוח.
נירה שלחה את ידה ומידה מנהיה חוט והחוט קשר את חייגר.
וחייגר נפל לתהום הרוחות….