אופוריה

פרק 3:
עברה שנה מאז שמקס ואני נפגשנו, הוא החבר הכי טוב שלי,
אנחנו מדברים, צוחקים, צורחים ועושים כל מיני דברים משוגעים שגורמים לשאר תלמידי בית הספר כאילו אנחנו אמורים להיות בבית משוגעים.
——
"בוקר טוב" אמר אבא כשירדתי במדרגות,
בשנה האחרונה אבא שלי באופוריה שיש לי חבר אחד,
לא אכפת לו מה אנחנו עושים ולא אכפת לו שאלו רק שנינו,
"בוקר טוב" אמרתי כולי מחוייכת,
משום מה הייתי במצב רוח טוב,
חזרתי לחדר שלי, התלבשתי מהר ומקס כבר היה למטה עם המכונית מחכה לקחת אותי לבית הספר, כמעט כל יום,
ליטפתי את ירח החתולה הזקנה שלי וירדתי למטה במהירות,
נופפתי לאבי לשלום ונכנסתי למכונית.
—
מקס היה שקט במיוחד היום, לא כרגיל, בדרך כלל הוא אוסף אותי ומתחיל לקשקש על כל מיני דברים לא חשובים שאני משיבה להם בהנאה.
אך היום הוא לא הוציא אפילו מילה, כל הדרך, ובגלל שאני לא קשקשנית כמוהו, זאת הייתה נסיעה שקטה מאוד.
—
כל היום מקס היה שקט, משהו עובר עליו חשבתי לעצמי,
ניסיתי לעודד אותו, אבל הוא חייך חיוך קטן והלך לשיעור ספרות, שאנחנו לא לומדים יחד בו.
הוא ליווה אותי למכונית ונסענו לבית שלי,
הוא נעצר בחנייה, בדרך כלל אבא שלי חוזר מאוחר מהעבודה שלו,
לא הסכמתי לצאת מן המכונית,
—
"מה קרה מקס? אתה יכול לספר לי"
"אני לא." הוא לחש, הופתעתי,
"אתה יכול, נו אנחנו החברים הכי טובים, לא?"
הוא הסתכל עליי עם העיניים הגדולות והסקרניות שלו,
חייכתי חיוך מבויש,
הוא חיבק אותי, נישק אותי במצח ויצא מן המכונית, הוא פתח לי את הדלת, ליווה אותי לכניסה לבית ומשם חזר למכוניתו ונסע.
—
עליתי למעלה מהר מאוד,
הוצאתי לעצמי את הכריך שלא אכלתי בבית הספר והתחלתי לבלוס,
לא התרכזתי בשום דבר, אפילו לא בשיעורי הבית,
השתגעתי מהמחשבה של מה קרה למקס,
—
בערב הוא התקשר אליי,
"היי"
"היי, מה קרה לך היום?"
"שום דבר, את רוצה להפגש, עוד חצי שעה ככה?"
"בטח, אני אשמח"
—
הוא הגיע לסף הדלת, הזמנתי אותו להכנס והוא התיישב על שולחן המטבח,
"רד מהשולחן" אמרתי בקלילות,
הוא ירד ופנה לכיווני,
שמתי לב שכולו לחוץ,
"מקס אתה מוכן לספר לי מה קרה? אני לא יכולה לא לדעת מה עובר לך בראש, אתה לא מספר לי שום דבר, ואני מאוד מאוד מתגעגעת אלייך, ואתה לא מתקשר, ולא מדבר ולא אוכל כשאתה לידי ואני צריכה באמת באמת לדעת כי אני פשוט דואגת לך", ברגע הזה הדמעות זלגו מעצמן, דברתי מהר ואז התיישבתי על הרצפה בוכה את חיי לתוך ידי,
הוא התכופף לעברי,
הוא הושיט לי יד, הרים אותי , ניגב לי את הפנים,
ונישק אותי.
—
זאת הייתה הנשיקה הכי טובה שהייתה לי בחיים,
נגבתי את הדמעות, חיבקתי אותו חזק,
הוא הרים אותי כמו שנסיך מחזיק נסיכה, והושיב אותי על ברכיו,
"אני אוהבת אותך אתה יודע את זה?"
הוא הנהן מרוצה מעצמו.