הבת של השטן פרק 7 ^_^

עלית הגג הייתה יפיפייה .
אבריל הביטה סביב לא היו בחדר הרבה רהיטים ,הוא כלל מיטה ,שידה עם ארבעה מגירות ,שידה קטנה יותר ליד במיטה ועליה מנורת לילה לבנה ,שולחן כתיבה, שרפרף ומראה .
אבל הדבר האהוב ביותר אל אבריל בחדר היה חלון גדול ועגול שהיה בחזית החדר ,היא התקרבה עליו במהירות וראתה ממנו את כל השדות הירוקים והיפים שראתה מהמטוס .
"מה הבית הזה ?" שאלה אבריל ומרי התקרבה עליה בחיוך .
"זה לא בית יקירתי זו אורווה יש לנו שני סוסים אבל בגלל שאני וניק די עסוקים דיוויס מטפל בהם ,הוא הבן של השכנים " היא חייכה ואבריל הצמידה את ראשה אל מסגרת החלון . היא לא הבחינה בשום בית .
"אני לא רואה בתים באזור " אמרה .
"כן הבית של הוריו של דיוויס די רחוק אבל הם נחשבים שכנים שלנו " אמרה מרי .
אבריל הביטה סביב ,רק אתמול היא קיבלה פרות רקובים מירקן מפוחד ועכשיו יש לה חדר משלה ומשפחה משלה ,היא כיוותה בכל ליבה שהמזל הרע שיש לה לא יהרוס לא את הבית החדש אבל מתי המזל הרע שלה הניח לה בכלל ?
"אבריל .תקשיבי שמעתי מניק את הסיפור על הבעיה שלך וחשוב לי שתביני פה את מתחילה מחדש וזה אומר שאת לא חושבת על דברים כאלה ,כלומר אני לא אומרת שאת צריכה לשכוח את עברך אבל שזה לא ישפיע עליך יותר מידי . אנשים פה הם שונים ." מרי אמרה וחייכה חיוך אימהי אל אבריל .
היא בטח לא שמעה את כל הסיפור ,חשבה אבריל בליבה .
"אני יודעת שזה נשמע לא אמין במיוחד אבל גם אני עברתי לא מעט בחיי והיו זמנים שבהם הייתי שרויה בדיכאון עמוק אבל אז פגשתי את ניק והוא לימד אותי לצחוק על הבעיות שלי אבל באותה מידה גם לנסות לפתור אותם . אני רק רוצה לבקש להיות הכי טובה שאת יכולה כאן כי פה מעריכים מאמצים הרבה יותר מאשר תוצאות " היא חייכה חיוך נעים ורך .
אבריל לא הבינה למה היא התכוונה ובכל זאת חייכה כאילו היא מבינה .
"בסדר עכשיו אני אתן לך לנוח אני חושבת שניק והילדים הורסים את המטבח " היא צחקקה וחיבקה את אבריל חיבוק מהיר .
אבריל מצידה הייתה המומה .היא כבר שחכה איך מרגיש הדבר המוזר הזה שנקרה חיבור . אחרי שיצאה מההלם הקל היא הביטה שוב בחלון וראתה את הסוסים שעליהם דיברה מרי .אחד מהם היה שחור כולו והשני היה דומה בצבעו לחמאת בוטנים ,אבל הדבר שהעסיק את אבריל יותר מכל היה הנער שרץ לידם .
היא פשוט עמדה ליד החלון ובהתה בו .