הנערה הלוחמת פרק 2 בבקשה תכנסו! אתם לא תצטערו מבטיחה!
-המפקד דר-
פרצתי את הדלת בכוח. שלושה שומרים התקרבו אלי ויריתי בהם. הם נפלו על הרצפה הקשה על ידי השטיח הפרוותי אחד אחרי השני. ואז ראיתי את צ'ייס. עיניו פקוחות. בוהות בתקרה, לא ממצמצות ולא זעות והוא שעון על הקיר.
"לא!" צעקתי וניגשתי אליו. "צ'ייס! צ'ייס! מי זו איימי?!" צעקתי עליו ונענעתי אותו אבל הוא לא ענה לי. נשמתו כבר נפחה. כיביתי את המכשיר. הוא היה רוצה למות כצ'ייס ולא כג'ון. עצמתי את עיניו וחיפשתי עליו רמז כול-שהוא שבעזרתו אוכל לגלות מי זו איימי. מצאתי תמונה משפחתית באחד מכיסיו.
היה שם אב עם שיער שחור קצר מתולתל ועיניים חומות אדמדמות, אם עם שיער אדמוני ארוך ועיניים ירוקות, שתי בנות וצ'ייס.
הבת הגדולה הייתה בעלת שיער חום קצר ועיניים חומות אדמדמות כמו של אביה. היא נראתה חולה, אך קרנה אור ושמחת חיים. היא יכולה להיות איימי.
הנערה הגדולה חיבקה את צ'ייס שהיה בעל שיער מעט ארוך ומתולתל בגווני חום בהיר וכהה. עיניו הירוקות נצצו וריחמתי עליו. צ'ייס החזיק ילדה קטנה עם שיער אדום שטני, עיניים סגולות ואלפי נמשים מכסים את פניה. לילדה היו פנים מעט עגלגלות והיא לבשה שמלה פרחונית. שיערתי שהיא קטנה. חמש אולי וחצי.
הפכתי את התמונה ולפני נגלו שמות. מאחורי האב היה רשום 'אליוט' מאחורי האם היה רשום 'ג'נט', מאחורי הנערה הגדולה היה רשום 'שרלוט' ומאחורי הילדה הקטנה היה כתוב 'איימי'.
רעש של מצלמת זום נשמע מאחורי השידה שהייתה מאחורי. התקרבתי לאט ובשקט ואז יצא משם עכבר. "הו, לא אתה לא!" צעקתי ותפסתי את העכבר שתי ידיי. כפי שחשדתי העכבר היה מצלמת ריגול של חברת הבשמים. עכשיו הם יודעים מי זו אחותו של צ'ייס וצריך להגן עליה.
שברתי את העכבר. בדיוק עמדתי לצאת החוצה אבל שמעתי רעש מאחורי החדר. התקרבתי בשקט אל הדלת ואז יצור לא מזוהה קפץ עלי. "אה!" צעקתי ונפלתי על גבי. התאמצתי לא לאבד את ראשי ואז צוות החילוץ הגיע. כנראה נשארתי במקום יותר מעשר דקות. הם ירו עליו והוא ברח כשהוא משאיר ארבע שריטות עמוקות בחזי. נאנחתי בכאב ונתתי לצוות החילוץ לטפל בי.
צ'ייס גר בבסיס הטירונים, אבל קיבל חדר מדהים כי נגמרו כול החדרים של הטירונים.
לאחר שהמרפאה חבשה אותי רצתי לחדרו של צ'ייס (לא מהר כי הייתי פצוע).
פתחתי את הדלת. "איימי?" שאלתי.
"צ'ייס?" נשמע קול של ילדה קטנה. הקול היה מתוק כדבש והחליק באוויר עד לאוזני.
הסתכלתי עליה. היא נראתה בת שמונה סך הכול. עיניה הסגולות אפורות נצצו בתקווה לראות את אחיה הגדול. שערה האדום השטני גלש על כתפיה החלקות, שנראו עדינות ושבירות. היא לבשה מכנסיים סגולים צמודים עם תחרה בסופם וחולצה כחולה כמו הים. היא ענדה שרשרת תלתן עם הקדשה מאחוריה ובראשה הייתה קשת תכולה כמו השמיים, עם פפיון בצידה הימני.
חיוך ענק מלא שמחה חשך שתי שורות שיניים צחורות עם פנים מלאות נמשים והיה נראה כי צ'ייס טיפח את אחותו.
איימי גרמה אפילו לי לחייך.
חיוכה נמוג כאשר הבחינה שאינני צ'ייס. "לך מכאן!" צעקה. "אח שלי הגדול יחסל אותך!" צעקה שוב בניסיון להבריחי.
"איימי, אני המפקד של צ'ייס" אמרתי. "המפקד דר?" שאלה והוציאה את ראשה בחשש.
הנהנתי לחיוב. "איפה צ'ייס?" שאלה ויצאה מהארון עם חיוך גדול. "צ'ייס ב…" התלבטתי אם לומר לילדה קטנה בת שמונה שאחיה הגדול שדאג לה וגידל אותה כול חייה מת. או אולי…
"צ'ייס במשימה חשובה מאוד" אמרתי.
איימי הרצינה מבטה מעט. "הוא מציל ילדות וילדות קטנים וקטנות כמוך ואפילו גדולים יותר וקטנים יותר" אמרתי ממשיך עם המציאות החלופית שבסוף תתנפץ.
איימי השפילה מבטה בעצב.
"הוא מת, נכון?"
תגובות (0)